מנחת שי על תורה, במדבר לא

אחר תאסף אל עמיך. זה א' מהמקראות שקראו חכמים עטור סופרים כמ"ש סוף פרשת בהעלתך:

ואת פינחס. כל אורייתא מלא יו"ד ועיין מ"ש בשמואל א':

ואת דמלכי מדין. במקף לא בתלשא והאל"ף בסגול כן הוא בכ"י. הרגו. הגימ"ל רפה:

ירחו. כל אורייתא בצירי הרי"ש וסי' ושכן חרֵרִים עיין במ"ג סוף מלכים:

את הנחשת. את במאריך ובמקף בספרים כ"י אף שאין נר' כן בחילופים:

וחצית את המלקוח. וחצית מלעיל בשני פשטין לקריאת ב"א שאנו סומכים על קריאתו וכ"כ המכלול משקל פעלת והגהת לוית חן שער ג' פרק י"ט שלא כדברי בעל מנחת כהן שכתב לחוד בטעם מלרע:

והרמת מכס. הקדמא בתי"ו ברוב ספרי הדפוס ובכל כ"י:

בזזו בשוא לבד כמנהג קצת ספרים וכמנהגנו וכן חברו שבסמוך:

מן הנשים. בלא קדמא בנו"ן:

אשר. במאריך לא בטפחא:

ותהי המחצה וגו' ושבעת אלפים. סי' קדמאה דותהו המחצה אלף ושבעת אלפים תניינא דותהי מחצת אלף שבעת אלפים וסימן ושתי המלכה:

קרבן. בקמץ לבד. כלי זהב. בחירק והוא חד מן ז' מטעים דסבירין בצירי וסימן נמסר במסרא רבתא:

אלף שבע מאות. ג' דמטעים דסבירין ושבע בוא"ו וסימן נמסר במסרא רבתא: