מנחת שי על תורה, במדבר כז

ותקרבנה. בגריש לא בשני פשטין. צלפחד. ברביע לא בזקף קטן:

בן יוסף. הבי"ת רפה:

אבינו מת במדבר. הא טעמא לעילא אריך מלה ומשיך לה זיל קרי בזוהר פרשת בלק דף ר"ה:

משפטן. נו"ן רבתי וכן מצאתי במסרות כתובי יד מאלפ"א בית"א רבתית ובחומש כ"י קדמון לית ונו"ן רב ולית כתיב כן והטעם לפי שאמר משה ממני ילמדו הכל שתליתי הדבר ברב גדול עכ"ל. וטוב מזה יש לומר שנו"ן משפטן רבתא לפי שנעלם ממשה שער הנ' כדאיתא בפ"ק דראש השנה ובפ"ד דנדרים נ' שערי בינה נבראו בעולם וכולם נתנו למשה מסיני חסר א' שנאמר ותחסרהו מעט מאלהים וכן כתוב בספר נשמת שבתאי הלוי שער י"ב:

משה לאמר. הלמ"ד דגושה:

וראיתה אתה. דין לחוד מלא יו"ד וה"א בסוף תיבותא וכל לישנא באורייתא חסר ה"א:

צן. השני טעה המדפיס שכתבו מלא יו"ד והוא עצמו מסר בפסוק כל צן חסר וכל סין מלא וכן מסר הרמ"ה ז"ל:

ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע וגו'. אין כאן תחלת פרשה לא פחותה ולא סתומה. ובספר תגי כתוב וידבר דיפקד ויאמר דקח לך סתומה ע"כ. ואין אנו נוהגים כן וגם הרמב"ם ז"ל לא מנאה:

לפני. בפשט:

ונתתה. בה"א לבסוף בהעתק הללי ובכל ספרים מדוייקים והמדפיס טעה לעשותו חסר ולא נתן את לבו למה שמסר בסדר תרומה ונתת כ"ט חסרים ואין זה במניינם ועיין מ"ש בסדר תצוה: