מנחת שי על תורה, במדבר יז:כג

ויצא פרח ויצץ ציץ. ברוב ספרים כ"י מדוייקים צד"י ויצץ בצירי ובכל הספרים מלת ויצא ומלת ויצץ בשני טעמים ובעל מקנה אברהם בסוף משפטי מלעיל ומלרע כתב ז"לש: ועוד תזכור כי לפעמים בתיבות אשר משפטן מלרע ויסוג אחור טעמן שמו הסופרים בהם שני טעמים האחד על המקום שהיה ראוי הטעם והאחר הוא הטעם הנמצא בדלוג כמו ויוצא פרח ויצץ ציץ ע"כ. כוונתו לומר שקריאת מלות אלו והדומים להן אינם לא מלעיל ולא מלרע לגמרי רק בהעמדה מועטת בשני הטעמים וכ"כ המכלול דף י"ב בשקל פועל ועיין עוד מ"ש בפרשת ואתחנן סימן ד' על השמע עם ובסוף ישעיה על ערף כלב וביחזקאל סימן כ"ב על גֹדֵר גָדֵר :