מנחת שי על תורה, ויקרא כ

מזרעו. הזי"ן בדגש וכן הזנים בפ' ה':

והתקדשתם והייתם קדשים כי אני ה' אלהיכם. ברכות פ' אלו דברים והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדשים אלו מים אחרונים. כי קדוש זה שמן הטוב אני ה' אלהיכם זו ברכה ע"כ. ובפסוק זה אין בו מלת קדוש אבל הרכיבו חכמים שני פסוקים יחד מפסוק זה ומפסוק אחר כיוצא בו בזאת הפרשה או מפסוק אחר שבסוף פ' שמיני להרבות בכבודה לברכת המזון דאורייתא שיקדים אליה שמן ערב. ועוד כתב מזה הרמ"ע ז"ל במאמר שברי לחות ועיין מ"ש בד"ה א' ה' בס"ד:

גלה. הגימ"ל דגושה:

מות יומתו שניהם. סימן דסמיך לשניהם יומתו (ר"ל שהוא שתי נקודות) בשוא ושארא יומתו בקמץ:

תועבה. התי"ו דגושה:

אמה. הה"א במפיק:

את מקרה הערה. מטעים ביה דאמרינן ואת:

דדו גלה. הגימ"ל בדגש:

לטמא. המ"ם דגושה:

ואבדל. חסר יו"ד כדאיתא במסורת וכמ"ש בפרשת ויקרא סימן א':

ירגמו. הגימ"ל דגושה: