מנחת שי על תורה, ויקרא יח:כב

ואת זכר. בוא"ו כך שמעתי ומייתי ליה הכי ביבמות סוף פ' הערל עיין תוספת י"ט וספר החינוך ובסנהדרין פרק ד' מיתות וסוף פ' הנשרפין ותורת כהנים פ' קדושים וכן דרש החכם כמה"ר משה נאגארא בספר לקח טוב שחיבר על התורה. ובמסרה גדולה יש ע"ב זוגים חד את וחד ואת וזה אחד מהם ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה דפרשת קדושים ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. והמדפיס עצמו כתב בפרשת קדושים ל' וא' ואת זכר ופה סתר דבריו ונשתבש בכל מה שכתב בין בפנים ובין מבחוץ וצריך לכתוב בפסוק ואת ובגיליון לית וא' את זכר והוא דפרשת קדושים וכן ראיתי במסורת כתיבת יד:

תועבה הוא. בחירק יגיד עליו רעו שניהם לשון נקבה חזקוני: