מנחת שי על תורה, ויקרא טז

אחרי מות. פתוחה:

בכל. הבי"ת רפה:

הם. בזקף קטן:

שני השעירם גרלות. בס"ס בראש הדף וכתובן בגליוניהם כי זו היא שין של בי"ה שמ"ו ע"כ. ובמקראות רומא עושים בחילוף שמור ושמעת דפרשת ראה וספרים אחרים שמר לך דפרשה כי תשא כמ"ש שם:

גורל. הגימ"ל דגושה:

והקריב אהרן. אין בו פסקא וכן חברו שבסמוך:

המזבח. אין בבי"ת פשט:

באהל. הבי"ת דגושה:

את השעיר החי. קדמאה בסגול תניי בפתח וחד פסוק סימן (ר"ל כמו מן הם המדברים בתיבה השנייה ה"א בפתח כן החי תניין בפתח וכמו האנכי הריתי בתיבה הראשונה הה"א בסגול כן החי קדמאה בסגול, ובדעת האחד נודע השני ולא כדוחק המהרש"ד בת"ס שלו, ולי בחרתי הסימן החכם עניו בראשו, והכסיל בחושך הולך.) הם המדברים סימן אחר האנוכי הריתי:

ידו. ידיו ק' כמו שאמרתי בפ' שמיני:

והמשלח. הה"א בגעיא והמ"ם בשוא לבדו:

והיתה לכם לחקת עולם. ב' פסוקים מטעים דין ואידך והיתה להם לחקת עולם דפ' פרה:

והגר. הגימ"ל בדגש:

שבת שבתון היא. דין כתיב יו"ד ושל פ' אמור בוא"ו ושניהם נקראין ככתיבתן וסי' ותאכל היא והוא. חזקוני ומסורת וכמ"ש בס' לך לך:

הבד. הבי"ת בקמץ. ובמס' כ"י כתוב עליו כל' קמ':

ואת המזבח יכפר ועל הכהנים. במ"ג מערכת אות כ"ף על הכהנים ד' וסי' וכפר את מקדש הקדש דהכא ולא סרו מצות המלך (ד"ה ב' ח') וידרש יחזקיהו (ד"ה ב' ל"א) ויפקדו ביום ההוא (נחמיה י״ב:מ״ד) ע"כ. ועל מסרה זו נבהלו רבים כי בכל ספרינו זה דוכפר את מקדש הקדש כתוב ועל בוא"ו. אבל אגיד לך מה שמצאתי רשום בכתב אמת במס' כ"י שבחומש קדמון וז"ל על הכהני' ג' וסימנהון ויפקדו וידרש ולא סרו וחד ועל הכהנים דוכפר את מקדש הקדש ולית כותיה דסמיך ופליגי ביה מדינחאי דאמרי על הכהנים ובמסרת' ד' ע"כ. וכולהו קשיא בהכי מיתרצ' דאנן בחילופי קריא בתר בני מערבאי אזלי' וסימנך כי מציון תצא תורה סי' אחר אין תורה כתורת א"י: