מנחת שי על תורה, בראשית מ

משקה. בלא מקף:

מלך מצרים. מלך במקף:

לאדניהם. כל לשון אדנות עם בוכ"ל לא מפיק אל"ף בר מן שבעה וזה אחד מהם ועיין מ"ש בתילים סימן קל"ה:

ועל שר האופים. דין לחוד מלא דמלא מלא וא"ו ויו"ד ושאר אורייתא חסר וא"ו ומלא יו"ד האפים כתיב הרמ"ה:

אתו במזמר. הבי"ת רפה:

בית. במאריך לא במקף:

והנה גפן. במקף לא במירכא:

ובגפן. הגימ"ל דגושה:

שלשה שריגם. בהעתק הללי שריגים ירושלמי שרגים עכ"ל וחיישנא הכא לשבשתא דבכולהו ספרי דילן שריגם כתיב מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה ודלא כחד מינייהו ואשכחנא נמי מסורה כ"י דאמרה קדמאה שריגם בתראה השרגים כן כתב הרמ"ה ז"ל שלשה שריגם מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה. שלשת השרגים חסר יו"ד קדמאה ומלא יו"ד בתראה וכן כתוב בדבור חמשי מס' מסורת המסורת:

והוא כפרחת. הכ"ף רפויה ועיין מ"ש בתילים סימן קמ"ז:

ואשחט. עיין מ"ש בישעיה נ"ז על שחטי הילדים:

והשיבך. הוא"ו בפתח. והשיבך ה' מצרים בסגול וסימן ווי העמודים:

כמשפט. בס"א כ"י הכ"ף בשוא ובכל הספרים בפתח:

שמו. מלרע שלא כמנהג שרשים שרש שום. ובמסורה לית מלרע:

כי טוב. בספרי ספרד ובדפוס ישן כי בגלגל לא במקף:

בעוד. מלא בכל ספרים מדוייקים וכ"כ הרמ"ה ז"ל וידע אדם עוד את אשתו מלא וא"ו כתיב וכל עוד בעוד באורייתא דכותא מלא בר מן ב' חסרים וא"ו וסימן עד כל ימי הארץ. ויאמרו האנשים אל לוט עד מי:

הלדת את פרעה. כתב רד"ק בספר מכלול דף קכ"ה שנכתב בוא"ו עם הדגש כמו ביום הולדת אותך הראשון דיחזקאל ט"ז עכ"ל ועל פי המסורת חסר וא"ו וכן הוא בכל הספרים ובהעתק הללי והוא עצמו חזר בו בשרשים שרש ילד ע"ש וכ"כ הרמ"ה ז"ל יום הלדת את פרעה חסר כתיב:

ויתן הכוס על כף פרעה. מטעין ביה ספרי דכתיבי ויתן את הכוס:

ואת שר האפים. שר במאריך לא במקף: