מנחת שי על תורה, בראשית לה:כב

ויהי בשכן. א"ת כתב לפי שפסוק זה בבחינה אחת הוא פסוק אחד ובבחינה האחרת הוא ב' פסוקים לכן במקצת מלותיו ב' טעמים. בבחינת היותו פסוק א' ראובן ברביע. וישכב בפשט. בלהה בפשט. אביו בזקף קטן. ישראל באתנח. ובבחינת היותו ב' פסוקים ראובן בזקף קטן. וישכב בזקף גדול. בלהה בטפחא. אביו באתנח. ישראל סוף פסוק. ובגליון א' מס"ס המוגהים ישראל קדמאה בזרקא ופשט. ההוא בזקף קטון וסגולתא עכ"ל. וזהו על הדרך שכתבנו בעשרת הדברות: