מנחת שי על תורה, בראשית יט:ט

גֶּשׁ־הָלְאָה. הוא ממשקל חָכְמָה עָצְמָה אלא ששב הקמץ חטוף לקמץ רחב מכלול דף רי"ו וכלל אמרו המדקדקים שכל שוא הבא אחר תנועה גדולה הוא נע לעולם בלתי אם התיבה מלעיל כמו משכמו ומָעלה (שמואל א ט׳:ב׳) כי יָגֹרְתִּי (דברים ט') שֹׁבְנָה בְנֹתָי לֵכְן ָ (רות א׳:י״ב) אמנם אם מלה זעירא או תיבה מלעיל גרמה לתיבה שלפניה להיות מלעיל אז יהיה שוא נע כמו וְקָרְאוּ־לוֹ (דברים כ"ה) וְתָפְשׁוּ־בו ֹ (שם כ"א) וְנָשְׁקָה לּוֹ (משלי ז') כָּל־יֹשְׁבֵי חָלֶד (תהילים מ״ט:ב׳) אִם שֹׁדְדֵי לַיְלָה (עובדיה א׳:ה׳) ערוגת הבשם פ' ג':

ויפצרו באיש. בקדמא ולכן הבי"ת רפויה:

לשבר. בלא מקף: