מנחת שי על תורה, דברים לד

ואת הככר. הוא"ו בגעיא:

נשבעתי. אין בבי"ת תלשא:

הראיתיך. הה"א בסגול והאל"ף בחירק מכלול דף קנ"ז:

בגי. כל אורייתא גיא כתיב מלא אל"ף בסוף תיבותא בר מן דין דחסר אל"ף:

ולא נס לחה. ט"ז מלין בתורה כתיב ה'. ראה פניך לא פללתי. אסרי לגפן עירה. סותה. וגם דלה דלה. כי גאה גאה וחברו. כי מחה אמחה. או ירה יירה. ושלח את בעירה. כי היא כסותה. כי פרעה אהרן. את כל העם ברעה. ונסכה יין חצי ההין. ובנחה יאמר. לא קבה אל. לא נס לחה:

בכי. הבי"ת רפה:

האתת. הקדמא בה"א לא באל"ף:

לעיני כל ישראל. משפט ס"ת להשלים התורה בסוף הדף ולעיני כל ישראל באמצע שיטה הרי"ף הלכות ס"ת וכן פסקו כל הפוסקים והכי פסיק הילכתא רב אשי בפרק הקומץ רבה אבל בשאר ד' חומשין יכול לגמור באמצע הדף כדתניא התם הכותב ספר תורה לא יגמור באמצע הדף כמו שגומר בחומשין אלא מקצר ועולה עד סוף הדף:

ותשלם מלאכת ספר חמישי והוא ספר משנה תורה.

ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה: