מנחת שי על תורה, דברים ב

ויאמר ה' אלי לאמר. סתומה:

אל תתגרו. מלרע שהגלגל ברי"ש בספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים קדמונים:

ומעצין גבר. ס ונפן ונעבר. יש כאן פרשה סתומה באמצע פסוק:

ואל תתגר. הגימ"ל בקמץ:

עם גדול וְרב בענקים. במקצת ספרי הדפוס וָרב הוא"ו בקמץ ותניינא דלקמן וְרב בשוא ובספרים מדוייקים כ"י וגם בדפוסים ישנים שניהם בשוא וכן כתב א"ת:

ורם. כל אורייתא וָרם בר מן חד וְרם לבבך וכל שאר קריא וְרם בר מן א' כי יום לה' צבאות על כל גאה וָרם :

ויהי כאשר. הכ"ף רפה לבן אשר וכן ראוי מדין בג"ד כפ"ת דסמיך ליהוא:

וישמיד'. בתיקון ס"ת ישן וישמדם. במפתח וישמדם ע"כ. והרמ"ה כתב וישמידם ה' מפניהם דעם גדול ורב מלא יו"ד כתיב:

מכפתר. בתיקון ס"ת ישן מכפתור במדוייק מכפתר חסר וכן במפתח ע"כ. והרמ"ה כתב כפתר ופרח חסר וא"ו כתיב ודכותא בעניינא אחרינא היצאים מכפתר חסר:

סעו. הסמ"ך דגושה:

ברגלי. הבי"ת רפה:

אשר אֶעֶבר. כ"כ במקצת ספרים וכן ראיתי בחילופים כ"י:

ונך אתו. בתיקון ס"ת ישן וגם בהעתק פירארה הכ"ף רבתי. ולא מצאתי כן במדוייקים גם לא בשום נוסח מאלפ"א בית"א רבתית:

בנו. בניו קרי:

ונחרם. מאריך בוא"ו לבד לא בנו"ן אעפ"י שבחילופים נרא' בהפך:

והנשים והטף. קדמאה והנשים והטף תניינא הנשים והטף סימן קדמאה והמלך והמן ישבו לשתות סימן תניינא יבא המלך והמן:

רק הבהמה בזזנו לנו. סימן חילוף קדמאה בזזנו תניינא בזונו וסימן עם זו (צ"ל בתחילה אין הזיי"ן דגש. וח' הזיין דגוש):

את הכל. הכל בזקף גדול: