מנחת שי על תורה, דברים יב

שמה. השי"ן דגושה:

והיה המקום וגו' עלתיכם וזבחיכם. דין לחוד באורייתא מלא וא"ו קדמאה וחסר וא"ו תניינא ושארא עלתיכם כתיב חסר דחסר ובמסורת הדפוס יש במקום הזה שבוש וצריך להגיה כמו שכתוב במסורת ירמיה סימן ו':

אשר תדרו. בספרים מדוייקים הדל"ת בדגש וכ"כ הכהן ובנחסאות כתובי יד מספרד ראיתי בגליוניהם בהללי תדרו הדל"ת רפה וגם במכלול דף צ"ג כתוב בשם ר' יעקב בן אלעזר כי בספר הללי אשר בטוליטולא נמצא הדל"ת רפה וכן כתב האפודי בשמו:

כי אם במקום אשר יבחר. בס"ס מלת אשר במקף לא אזלא:

מצוך. הכ"ף בדגש על פי המסורת:

מעשר. כתב בעל א"ת שהעי"ן בשוא לבדו והדין עמו כמ"ש בנחמיה יו"ד ולמטה בפרשת עשר תעשר וכן ראיתי בספרים כ"י ובדפוסים קדמונים והמ"ם בלא מאריך:

משלח ידך. חסר יו"ד בכל ספרים מדוייקים ודפוסים ישנים גם לא נמנה במ"ג בכלל י"א מלאים שנמסר סימנם באיוב י"ד דליכא מינייהו רק ג' מלאים באורייתא וכ"כ הרמ"ה ז"ל את דמי אחיך מידך חסר יו"ד קדים לכ"ף כתיב וכל לישנא באורייתא חסר יו"ד כתיב בר מן ג' וכו' והם הכתובים במסרתנו:

את גבלך. את במאריך ובמקף:

גבלך. חסר וא"ו ובחלופי בן אשר ובן נפתלי שבדפוס שנכתב מלא טעות הוא. וקשה לי שבכמה ספרים כ"י אין בבית מאריך או מתג כמו שהוא בסוף משפטים וסוף שופטים:

צויתך. חסר יו"ד בתרא בהעתק הללי ובכל ספרים כ"י מדוייקים ובספרי הדפוס ישנים וליכא באורייתא רק ב' מלאים דמלאים בפרשת בראשית בענינא דאדם וכן כתב הרמ"ה ז"ל על אלו הדין ב' מלאים בתרין יודי"ן כתיב ושארא באורייתא מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד תניין:

ואכלת. בפשט לא בגלגל:

את הצבי. את במאריך ובמקף:

חזק. ברביע לא זקף קטון:

רק קדשיך. הקו"ף בקמץ רחב כמו שכתבתי בשם המכלול סוף פרשת תצוה וכ"כ בעל לשון למודים. ובנסחה כ"י וגם בדפוסים ישנים הקו"ף במאריך:

שמר ושמעת. כתוב במקצת ספרים שמר בראש הדף בס"ת שי"ן בי"ה שמ"ו ועיין מ"ש בריש פרשת אחרי מות:

מצוך. הכ"ף בדגש על פי המסורת:

כל דתועבת. הכ"ף בדגש:

גם. גימ"ל רפה:

ואת בנתיהם. לחוד באורייתא חסר וא"ו ומלא יו"ד: