מנחת שי על שיר השירים ח:י

כמוצאת שלום. במקצת ספרים כ"י הצד"י בצירי והא"לף נחה כמו אין בשורה מצֵאת (שמואל ב י״ח:כ״ב) וכן כתב אבן עזרא ונעלם הא"לף כמנהגו אך ברוב הספרים הצד"י בשוא והאל"ף בצירי וכן כתב האפודי ור"דק במכלול דף קע"ב ובשרשים שרש מצא ולוית חן פ' י"א מהשער הרביעי וזהו א' מן י"ז מלין שתנוע בהן הא"לף שלא כדין חברותיהן וקורין להן במסורת מפקין אל"ף פי' מפקין מוציאין וסימן נמסר בריש מסרה גדולה וכ"כ ר' אלייה המדקדק בדבור תשיעי מספר מסורת המסורת ובהגהת שרשים תמה על ראב"ע ובב"ר ס' ל"ה דריש ליה כאילו המ"ם בשורק לשון יציאה כמו היא מוצאת ולא לשון מציאה כמשמעו בחולם ואין משיבין על הדרש: