מנחת שי על רות ג:ג

ורחצת וסכת ושמת. בדפוסים אחרונים כתוב ושמתי ביו"ד וקרי ושמת בלא יו"ד אבל בכמה ספרים כ"י וגם בדפוסים ישנים כתוב ושמת בלא יו"ד ואין כאן ק' וכתיב כלל ואף במסורת ריש ספר מלכים נסדר הסימן מן מ"ג מלין דכתיבין י' בסוף תיבותא ולא קריין ולא נחשב בהם מזה הפסוק רק תיבת וירדתי ובמדרש אמרו וירדתי כתיב כדלקמן ולא דרשו שום דבר אצל ושמת ואין אנו צריכים למה שכתב בזה בעל שרש ישי ואל יקשה בעיניך אם בפרטן אי אתה מוצא רק מ"א מלין מפני שצריך להוסיף שתי תיבות שהם בפרשת תוכחה בפסור יען אשר לא זכרתי שכתוב זכרתי ביו"ד וקרי זכרת בלא יו"ד ובאותו פסוק עצמו ולא עשיתי כתיב ביו"ד וקרי עשית בלא יו"ד ופשע המגיה בזכירתם עוד יש לדעת כי מה שכתוב בסוף מסרה הנזכרת הייתי לכן כה אמר ה' אלהים יען אכלת טעות סופרים הוא המעוותים עלינו את הכתובים וצריך לומר אתי כה אמר אדני אלהים יען אמרים לכם אכלת אדם אתי שכתוב ביו"ד וקרי את בלא יו"ד והוא ביחזקאל סימן ל"ו:

שמלתך. שמלתיך קרי:

וירדתי. וירדת ק' ובירושלמי פ"ח דפאה וירדתי כתיב אמר לה זכותי תרד עמך: