מנחת שי על תהלים צו

מיום ליום. ובד"ה מיום אל יום:

ספרו בגוים כבודו. בספרים ישנים אין בהם מלת את לא בקרי ולא בכתיב וכן הוא במסורת סוף יושב אבל בד"ה כתוב את כבדו ועיין מ"ש בסימן פ"ו:

נורא הוא. ובד"ה ונורא:

כי, כל אלהי. צריך להדגשי כ"ף של כל מפני הטעם מפסיק ולכן צריך להפסיק בין מלת כי למלת כל כמו שידוע ג"כ אצל בעלי הסוד וכן צריך להפסיק בין אלילים ובין וה' שמים עשה שלא יהא כחוזר למעלה:

עז ותפארת במקדשו. ובד"ה עז וחדוה במקומו:

ובאו לחצרותיו. בד"ה ובאו לפניו:

חילו מפניו. בד"ה חילו מלפניו:

ירעם. בס"ס היו"ד במאריך וכן הוא בחילופים לבן אשר וקבלנו קריאתו בשוא נח:

יעלז שדי. בד"ה יעלץ השדה:

ירננו כל עצי יער. בד"ה ירננו עצי היער:

לפני ה' כי בא כי בא לשפט הארץ. ובד"ה מלפני ה' כי בא לשפוט את הארץ:

ישפט תבל. לפי הנראה בחילופים הפ"א בקמ"ץ חטף לב"א ולב"ג בחולם ובכל הספרים הפ"א בחולם כב"ג שלא כמנהג ולפיכך אני אומר שהחילוף שביניהם הוא אם יש מאריך בפ"א דומיא דחילופי אחריני דהתם ואי בעית אימא איפוך לכ"א בחולם ולב"ג בקמץ כדאפליגו כי האי גוונא גבי כי יגנב איש בפרשת משפטים ואחריני דכוותייהו ועיין מ"ש בסימן ט' על ישפט תבל: