מנחת שי על תהלים עח

אפתחה. בספרים כ"י מדוייקים התי"ו בשוא לבדו ורד"ק כתב שיש ספרים התי"ו בקמץ חטף וגם הראב"ע כתב קמצות התי"ו בחטף בעבור אות הגרון כמו אשמעה מה ידבר סימן פ"ה:

מספרים. המ"ם בגעיא בס"ס:

ונפלאותיו. חסר וא"ו בתר אלף על פי המסורת דפרשת שמות:

ביעקב. הבי"ת בגעיא:

נאמנה את אל. כן כתוב בספרים מדוייקים את אל ובקצת דפוסים ישנים כתוב אל אל ואין לסמוך עליהם:

בני אפרים. בגעיא:

ונפלאותיו. בס"ס מלא וא"ו אחר אלף וכן נכון עפ"ה דפרשת שמות כי לא נמנה שם עם החסרים:

כתהמות רבה. מפי' רש"י משמע שהיה קורא בתהמות בבי"ת וכן נמצא באיזה דפוס אמנם במדוייקים כ"י בכ"ף וכן פי' רד"ק בפי' תילים ובשרשים שרש תהם :

הֲגַם־לֶחֶם יוּכַל תֵּת אִם־יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ. כך הם הטעמים במדוייקים:

נשקה ביעקב. בשי"ן שמאלית לשון היסק והבערה:

מן לאכל. ברוב הספרים האל"ף בחטף סגול:

צידה. יש מחלוקת בספרים אם הוא חסר יו"ד או מלא ואולם לפי המסורת מלא כי בשופטים ז' נמנו ג' חסרים ואין זה מהם:

וכחול. כן הוא בספרי ספרד:

סביב למשכנתיו. ב' חד חסר וחד מלא וסימן ויפל בקרב מחנהו נבואה למשכנותיו בסימן קל"ב ובמדוייקים הראשון חסר והשני מלא:

בכל זאת חטאוּ עוד. כן הוא בספרי ספרד במאריך החי"ת ובמקף:

בנפלאותיו. במקצת מדוייקים מלא וכן נכון על פי המסורת דפרשת שמות:

ודרשוהו. י"ס ודרשהו:

ושחרו אל. כ"כ ושי"ן במאריך:

נאלם. בס"ס כ"י גְאָלָם וטעות הוא:

ויפתוהו. חצי הספר וקשיא לי הא דאמרינן בפ"ק דקדושין והוא רחום יכפר עון חציין דפסוקי' ועיין מ"ש בסוף פרש' צו:

ולא ישחית. הוא"ו בגעיא:

כמה ימרוהו. מלרע כי כן טבע המלה להיות מלרע כמו כמה לי עונות וחטאות (איוב י״ג:כ״ג) כמה נר רשעים ידעך (איוב כ״א:י״ז):

אשר פדם. בס"ס יש געיא באל"ף:

ונזליהם. בכמה ספרים מדויקים חסר וא"ו אחר הנון:

ועדותיו. מלא וא"ו כתיב ועיין מ"ש בסדר ואתחנן סימן ו':

ותפארתו ביד. הוא"ו בגעיא ביד רפוי' שאין טעם מפסיק קודם לה:

לא הוללו. נכתב בוא"ו עם דגש בלמ"ד:

ויקץ כישן אדני. יש פסיק בין כישן לשם כי אין למעלה לא יקיצה ולא שינה ועיין מ"ש לעיל בסימן מ"ד:

ובשבט. הוא"ו בגעיא וכן הוא בס"ס:

וירעם. בספרים מדוייקים כ"י ודפוסים ישנים היו"ד בחירק וכן מוכחת מסורת הושע ד' עיין עליה:

כתם. בכף ובחולם ואחד כתם פרח (ישעיהו י״ח:ה׳) בקמץ חטוף: