מנחת שי על תהלים סח:כא

האל, לנו. מלת האל בשני טעמים ויש פסיק אחריה כמנהג בכמה מקומות כשסוף תיבה ותחלת מה שלאחריה שוין כמו אל תט לבי לדבר, רע סימן קמ"א. וכן ואם זרוע כאל, לך (איוב מ׳:ט׳). להנחיל אהבי, יש (משלי ח׳:כ״א). ולאביגיל וגו' שלח דוד מלאכים, מהמדבר (שמואל א כ״ה:י״ד). הנה עבדי, יאכלו (ישעיהו ס״ה:י״ג). לכל, לראש (סוף ד"ה א') ודומיהן:

למושעות. געיא בס"ס:

תוצאות. לפי המסורה דפרשת מסעי חסר וא"ו קדמאה וכן הוא במקצת מדוייקים: