מנחת שי על תהלים סח

וצדיקים. בגעיא בס"ס:

ישמחו יעלצו. בס"א דפוס ישן כתוב ויעלצו בוא"ו וראיתי אחרים נסתפקו בזה אמנם ברוב הספרים הוא בלא וא"ו:

בכושרות. מלא דמלא אע"פ שדרשוהו רז"ל על פנים רבים כדאיתא בפ"ק דסוטה וספרי פ' ראה ודוכתי אחריני ואין זה תימא כמ"ש בסוף מלאכי:

אלהים בצאתך. האל"ף בגעיא בס"ס:

בצעדך בישימון. הבי"ת בישימון רפה:

המבשרות. המ"ם רפויהוהה"א סמוכה בגעיא מכלול דף נ"א:

תרצדון. געיא בס"ס:

אדני בם. חד מן ג' רפין במפיק כמ"ש בישעיה ל"ד:

ברוך אדני יום, יום. יש פסיק בין יום יום:

ישועתנו. געיא בס"ס:

האל, לנו. מלת האל בשני טעמים ויש פסיק אחריה כמנהג בכמה מקומות כשסוף תיבה ותחלת מה שלאחריה שוין כמו אל תט לבי לדבר, רע סימן קמ"א. וכן ואם זרוע כאל, לך (איוב מ׳:ט׳). להנחיל אהבי, יש (משלי ח׳:כ״א). ולאביגיל וגו' שלח דוד מלאכים, מהמדבר (שמואל א כ״ה:י״ד). הנה עבדי, יאכלו (ישעיהו ס״ה:י״ג). לכל, לראש (סוף ד"ה א') ודומיהן:

למושעות. געיא בס"ס:

תוצאות. לפי המסורה דפרשת מסעי חסר וא"ו קדמאה וכן הוא במקצת מדוייקים:

למען תמחץ. התי"ו במאריך והמ"ם בשוא נח כמו שכתבתי במזמור ס"ה על אשרי תבחר:

קדמו שרים אחר נגנים. זה א' מן המקראות שקראו עיטור סופרים וכבר ביארתי זה הענין על תשלומו סוף פ' בהעלתך:

במקהלות. מפני הגעיא שעם השוא תקרא פתח בהרחבה מכלול דף קפ"ט ובפ"ק דכתובות מניין לברכת חתנים בעשרה שנאמר ויקח עשרה אנשים דרות רבי אבהו אמר מהכא במקהלות ברכו אלהים וכתבו התוספות אע"ג דמקהלות תרי קהלות משמע אין סברא לחלק בין עשרה לעשרים בשום ענין ומקהלות דעלמא בעי למימר ומיהו בירושלמי פ' שלשה שאכלו דריש במקהלות חסר וא"ו עכ"ל. ובכל ספרים שלנו מלא וכן במסורת פרשת מסעי ויחנו במקהלת לית חסר וא' מלא במקהלות ברכו:

עוזה. נכתב בוא"ו עם הדגוש:

נתן, עז. יש פסיק בין נתן לעז: