מנחת שי על תהלים קה

עלילותיו. בספרים ישנים כ"י ומהדפוס מלא וא"ו ובד"ה נמסר ב' חסר ויש לנו זה דד"ה ועוד אחר בישעיה סימן י"ב:

וכל נפלאותיו. בדפוסים ישנים וספרים כתב יד מלא וא"ו וכן ראוי כפי המסורת בסדר ואלה שמות:

זכרו נפלאותיו. ברוב ספרים ישנים מלא וא"ו:

ומשפטי פיו. ובד"ה ומשפטי פיהו:

זרע אברהם. ובד"ה זרע ישראל:

זכר לעולם. ובד"ה זכרו לעולם:

לישחק. בשי"ן ובד"ה ליצחק וחד פסוק סימן צחקה שרה פי' הצד"י קודם לשי"ן כי ד"ה קודם תילים לסדר בעלי המסורת כמ"ש בפתיחת ספר זה וזהו אחד מן ד' ישחק בשי"ן כנוי ליצחק ועיין בספר נפוצות יהודה סוף דרוש כ"ג:

אתן את ארץ. ובד"ה אתן ארץ:

בהיותם. ובד"ה בהיותכם:

מממלכה. ובד"ה ומממלכה:

לא הניח אדם. ובד"ה לא הניח לאיש:

ולנביאי. ובד"ה ובנביאי:

בכלל רגליו. רגלו קרי:

לאסר שריו. האל"ף בשוא לבדו בדפוסים ישנים ספרים כ"י:

שריו. כמדרש שוחר טוב שרו כתיב זה פוטיפר וגם רש"י הביא זה המדרש ולא נמצא כן בספרינו גם במ"ג לא נמנה עם אותם שחסרים יו"ד במצעות תיבותא וקריין:

שלח חשך. כן הוא בס"ס בשני טעמים ובמכלול דף צ"ה כמ"ש בפ' ואתחנן סי' ד' אבל שלח מלך דלעיל בטעם א' ועיין מ"ש בהושע ד' על צרר רוח וכן במסורת:

ויחשך. בס"ס החי"ת בשוא לבד וספרים אחרים בחטף פתח:

את דבריו. דברו קרי:

וימת. בסגול המ"ם ע"פ המסורת:

ויך כל בכור בארצם. בדפוס ישן מנאפולי כתוב במצרים וכן הוא בתרגום ופי' הראב"ע ספוקי מספקא ליה גם החכם לונזאנו כתב שמצא בנוסחא אחת במצרים ובכל ס"ס בארצם:

למסך. עיין מ"ש בפרשת תרומה סימן כ"ו:

שלו. חסר יו"ד על פי המסורה:

ינצרו הללויה. תיבה אחת: