מנחת שי על משלי ג

כי את אשר. הכלל את בצי"רי. ובמקף בסגול וזולתי מקף בא בסגול בג' מקומו' וזה אחד מהם כמ"ש בתהלים סי' ס' ובאיוב סוף סימן מ"א:

יאהב. ברוב הספרים האל"ף בחטף סגול:

יקרה היא. לית מלעיל ונמנה בשטה חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכוותיה בסוף מסורת גדולה:

מפניים. מפנינים ק' והכתיב מפניים ודין הוא חד מן מלין דחסרין נו"ן וקריין ודרשו בבבלי סוף הוריות ובירושלמי פרק הבונה ובמדרש רבה ריש פרשת נשא יקרה היא מפנינים מכ"ג שנכנס לפני ולפנים ונראה לי דדרשו תחלה יו"ד קדמאה אדלקמיה דהוי מפני ובתר הכי דרשו יו"ד תנינא אדבתריה דהוי מפנים והיינו דאמר יקרה היא מכ"ג שנכנס לפני ולפנים וקרוב לזה ראיתי אח"כ במסורת הברית הגדול והנאני:

וכל נתיבתיה. הוא"ו בגעיא:

ותמכיה. הוא"ו בגעיא:

יהוה בחכמה. יו"ד של שם בגעיא בספרים ישנים:

אל ילזו מעיניך. קדמאה ילזו תניינא יליזו לקמן סי' ד' ובמסרה ריש פ' בעלתך חשיב להנך עם ז' זוגים מתחלפפים קדמא' וא"ו תנינא יו"ד ואע"ג דכתיב הכא ילזו חסר וא"ו לאו לענין הכתיבה איתשיל במסו' רק לענין הקריא' כדאשכחן מנחת קנאות הוא מנחת קנאות היא וכמ"ש בפרשת נשא:

וערבה שנתך. הוא"ו בגעיא:

לאל ידיך. ידך ק':

לרעיך. לרעך ק':

והוא יושב. חד מן ב' מלא בספרא:

אל תרוב. תריב ק':

ואת ישרים. הוא"ו בגעיא בס"ס:

ולעניים. ולענוים קרי: