מנחת שי על מיכה א

מהיכל קדשו. אין במ"ם מאריך:

יצא ממקומו. יצא חסר וא"ו דליתיה מן המלאים עפ"ה:

ממקומו. בספרים מדוייקים מלא וא"ו:

במתי. יתיר וא"ו והמ"ם בחטף קמץ כמ"ש בפרשת האזינו:

ובחטאות. מלא אל"ף וא"ו:

זונה קבצה. הקו"ף בחירק וכ"כ הראב"ע ורד"ק בפי' ובשרשים שרש קבץ ושרש פתח והחירק תמורת שורק ומשפטו קבצה וכן כתב החכם רבי יונה בספר הרקמה והכי גרסינן בפ"ק דעכו"ם ובקהלת רבתי על פסוק כל הדברים יגעים והוצרכתי לכתוב זה מפני שראיתי בילקוט שנכתב קיבצה וגם במקרא ישנה נדפס קבצה בשלש נקודות ובמקרא אחרת קבצה בקמ"ץ הקוף וכולם טועים:

שילל. שולל קרי:

לעפרה. במקצת דפוסים ישנים כתוב לעפרה העי"ן בקמץ והוא חטוף וכן הוא במקצת ס"ס מדוייקים ובא' מהם נדפס בגליון בהללי פתח ולשון רד"ק בפתח העי"ן ושאר עפרה בכל הכתוב כעי"ן נקראת בקמ"ץ חטף והיא עפרה אשר לבנימן:

התפלשתי. התפלשי קרי והוא מלעיל:

יושבת שפיר. ברוב הספרים מלא וא"ו וכן כולם שבענין ונכון לעשות כן ע"פ המסורת דירמיה מ"ח וסוף מצורע שנמנו שם החסרים ואין שום אחד מאלה במניינם:

לשער ירושלם. אין מאריך ביו"ד ולא ברי"ש:

לאכזב. בס"א כ"י נכתב בצדו בהללי לאכזב קמץ ע"כ. ובכל ספרים שלנו האל"ף בפתח וגם רד"ק כתב שהוא כמו היו תהיה לי כמו אכזב ירמיה ט"ז:

עד היורש. בספרים כ"י מלת עד בטעם רביע לא בשופר הפוך:

אבי לך. חסר אל"ף שהיא למ"ד הפעל מהמכתב וכן שמן ראש אל יני ראשי רד"ק בפי' ומכלול דף ק"נ:

כנשרכי גלו ממך. בדפוס ישן מויניציאה נכתב בצדו ס"א על בניך כי גלו ממך ובאמת שכן הוא בתרגום אבל לא מצאתי כן בשום ספר ויש להוכיח מהמסורת שאין ממשות בגירסה אותו הספר כי במסרה גדולה נמנו כל בניך שבמקרא ואין שום זכר מזה: