מנחת שי על איכה ד

תשתפכנה. בס"ס מדוייקים הפ"א בצירי כמנהג וכן נקדו בעל הלשון:

אבני קדש. אין מאריך בנ"ון:

המסלאים. הה"א במאריך:

גם תנין. תנים ק':

היניקו. בס"ס ובדפוסים ישנים מלא ביו"ד גם אחר הה"א:

כי ענים. כיענים ק' והי"וד רפה והוא חד מן ח' מלין דכתיבין תרין וקריין חד וסימן בד"ה ב' ל"ד במ"ג וכן כתב במכלול דף נ"א שהיו"ד רפה:

אשפתות. התי"ו דגושה:

יזבו. במ"ג יש בלבול גדול ממסרות מחולפות והגירסא הישרה כמו שמצאתי בספרים מדוייקים ויזובו ג' ב' מלא וחד חסר ב' דתילים מלאים וחד דישעיה חסר וחד יזבו מדקרים חסר:

רחמניות. בלא מאריך ברי"ש:

וכל ישבי תבל. כל קרי:

מחטאת. במקצת ספרים מחטאות מלא אל"ף וא"ו ונמסר עליו לית מלא:

נעו עורים. יש מוסרים נו"ן נעו באותיות קטנות ואין כן בספרים המדוייקים:

נגאלו. אין שום מאריך בנו"ן:

זקנים. וזקנים ק':

עודינה. עודינו ק':

צדו צעדינו. בכוזרי מאמר ג' סימן כ"ז אמר החבר ומה תאמר באות שתמצא בספרים בחילוף ההקשה כמו צדו צעדנו התראה שהוא צרו ע"כ ובכל ספרים שלנו כתוב צדו בדל"ת וכן פירשוהו כל מפרשים מלשון ואשר לא צדה וכן כתב רא"בע בספר צחות באות הרי"ש ז"לש וי"א כי בעבור היות הדל"ת והריש דומים במכתב על כן דודנים רודנים דעואל רעואל ולפי דעתי שהם שני שמות לאדם אחד כמשפט על כן טעה האומר כי צדו צעדו היה צרו צעדינו וראייתו ברחבתינו וכתיב לא יצר צעדך והלא פקח עיניו הבא אחריו קלים היו רדפינו נלכד בשחיתותם והנה צדו כמשמעו ואין צורך לדבר הזה המבהיל עכ"ל:

יושבתי. יושבת ק':

תעבר כוס. הבי"ת בקמץ והוא חטוף מפני המקף והבי"ת בלא מאריך:

תם עונך. הנו"ן בצירי כמשפט וכחבירו שבפסוק: