מנחת שי על איוב כג:ט

שמאול בעשתו. כן כתוב מלא אל"ף וא"ו ברוב ספרים מדוייקים ואל"ף קדים לוא"ו:

ולא אחז. כתב הר"ש בר צמח שהוא לשון ראיה והראוי בתשלומו אחזה ולכן הוא מלעיל ואילו היה לשון אחיזה והאל"ף שרש היה מלרע ע"כ. וכן במכלול דף קנ"ד ובמסורת אחז ג' חד מלעיל וסימן אחז ישבי פלשת. והנה אחז בקרנות המזבח. שמףואל בעשתו ולא אחז. בתרא מלעיל וכל שום גבר קמץ ומלרע גם בסוף מסורה גדולה נמסר סימן משטא חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכוותיה וזה א' מהם: