מנחת שי על איוב כג

מה יאמר. לית מלעיל:

נוכח. לית מלרע:

ולא אבין. הוא"ו בגעיא:

שמאול בעשתו. כן כתוב מלא אל"ף וא"ו ברוב ספרים מדוייקים ואל"ף קדים לוא"ו:

ולא אחז. כתב הר"ש בר צמח שהוא לשון ראיה והראוי בתשלומו אחזה ולכן הוא מלעיל ואילו היה לשון אחיזה והאל"ף שרש היה מלרע ע"כ. וכן במכלול דף קנ"ד ובמסורת אחז ג' חד מלעיל וסימן אחז ישבי פלשת. והנה אחז בקרנות המזבח. שמףואל בעשתו ולא אחז. בתרא מלעיל וכל שום גבר קמץ ומלרע גם בסוף מסורה גדולה נמסר סימן משטא חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכוותיה וזה א' מהם:

ונפשו. בס"א כ"י ונפשי כתיב ונפשו קרי ונמסר קרי ע"כ. ומסרה זו יחידאה היא ולא נקיטינן כוותא דכולהו ספרי פליגי עלה ולא אשכחנא במסרא רבתא בהדי מלין דכתיבין יו"ד בסוף תיבותא וקרי' וא"ו רק פדה נפשי מעבר בשלח בלחוד ותו נמסר הכא במ"ג ונפשו ח' ודין חד מנהון וכולהון כתיבין כן וקריין ובתר הכי אשכחנא בנסחא עתיקא מאתוון זעירא וא"ו ונפשו אותה וחדתא היא לי:

הבהילני. בספרים מדוייקים מלא יו"ד: