מנחת שי על איוב כ

כגללו. הכ"ף בגעיא בס"ס:

וידד בחזיון לילה. רבי יהודה הביאו בסדר פעל הקל ודומה כי ספרו שלמד בו השגהו שמצא וידד היו"ד בחירק וא"כ היה מהקל אבל אחר שמצאנו בכל הספרים היו"ד בקבוץ שפתים הוא משלא נזכר פעלו בלי ספק שרשי':

עלומו. עלומיו. קרי:

במלאות. מלא אל"ף וא"ו:

שפקו. בשי"ן כמו בסמ"ך כן הוא במדוייקים וברשים שרש שפק וכ"כ ר' אברהם פריצול ושיבוש נפל בכמה דפוסים שכתבו ספקו בסמ"ך:

ישלח בו. היו"ד בגעיא:

ויצא מגוה. בנסחאות ישנות הבאות מספרד הה"א רפה ולפי התרגום ורבים מהמפרשים הה"א במפיק. ורד"ק הביא שתי הדעות בשורש גו:

ירע. מלעיל והרי"ש בפתח שרשים שרש אעה:

מתקוממה לו. חלוקים הספרים אם הוא מלעיל או מלרע ובעל לוית חן כתב בפ' י"א מהשער הרביעי כי הוא מלעיל ובקמץ מפני סמיכות מלה זעירא וכ"כ רב פעלים בבנין התפעל מנחי העי"ן מורכב עם המרובע משרש בו: