מנחת שי על ירמיהו טו

לזועה. לזעוה קרי:

נלאיתי. י"ס נלאתי חסר יו"ד:

אלמנותו. אלמנותיו קרי:

באה שמשה. בא קרי:

מקללוני. במקצת ספרים הלמ"ד בקמץ ועיין דקדוקו במכלול דף ע"ט ובעל רב פעלים בחלק הזרים כתב שהמסורת עליו לית ופתח בס"ף:

שרותך. שריתיך קרי:

ואוצרתיך. י"ס ואוצרתיך מלא וא"ו גם אחר רי"ש וי"ס חסר דחסר:

והעברתי. ברי"ש וכן נמצא במדוייקים הראויים לסמוך עליהם ובפרשה חטאת יהודה שבסמוך והעבדתיך ונראה כי יונתן היה קורא גם זה בדל"ת שתרגם שניהם ותשתעבדון כ"כ רד"ק וגם אני מצאתי ס"א שזה כתוב בדל"ת וקרי ברי"ש:

בארץ לא ידעת. בנביאים עם פירוש הרי"א כתוב אשר לא ידעת וטעה המדפיס בין זה ובין מה שבסמוך בפ' חטאת יהודה:

קדמה. הקו"ף במאריך:

ויהי דבריך. דברך קרי והוא חד מן ח' כתובים דבריך וקריין דברך וסימנהון בע"ג אות דל"ת ומ"ש שם נמצאו דבריך ואכלם ב' בפסוק ר"ל תניין דפסוק:

ואעלז. במקצת ספרים העי"ן בחטף סגול ובמדוייקים בשוא לבדו וחסר וא"ו אחר למ"ד:

למה היה. כתב רד"ק למה בדגש ומלעיל על הה"א והוא חד מן הה' עכ"ל. ובמסרה ה' דגש לא"ה וסימנהון בתהלים מ"ג במ"ג ומ"ש שם שהם סמוכים לאח"ע צריך להגיה לא"ה. וכן צ"ל בלוית חן פ"ו מהשער התשיעי עיין בסוף ספר מכלול על מנת מה וקל להבין:

לא נאמנו. האל"ף בחטף סגול ברוב הספרים: