מנחת שי על ירמיהו א

דברי ירמיהו. טעם המלה מירכא:

אצורך בבטן. כן כתיב בוא"ו וקרי הצד"י בקמץ חטוף והוא חד מן מלין יחידין וא"ו וחטפין קמצין על פי המסורת:

ואמר אהה. הא שנייה במפיק בספרים כ"י ודפוסים ישנים וכן כל אהה שבמקרא.

לנתוש ולתוץ. התוי"ן רפויות:

לכל משפחות. בס"ס הכ"ף במאריך ועיין מ"ש בפרשת ראה על כל הבכור:

ונתנו. בס"ס הוא"ו בגעיא:

למעשי ידיהם. חד מן י"א דכתיבין יו"ד וסימנם במסרה רבתא ורד"ק כתב יש ספרים שכתוב בהם למעשי בה"א ועות הוא וע"פ המסורת ידענו זה:

ואתה תאזר. בספרי הדפוס האל"ף בחטף סגול ומלא וא"ו ובספרים כ"י מדוייקים האל"ף בשוא לבדו וחסר וגם רב פעלים כתב שהאל"ף בשוא נח ע"כ. וכן נאזר בגבורה תילים כ"ה האל"ף בשוא לבדו:

ולחמות. במקצת ספרים מלא וא"ו קדמאה בתר חי"ת וחסר וא"ו תניינא בשר ע"ס ובספרי ספרד בהפך ומסורת מסייעת להו דוק ותשכח. ויונתן תרגם וכשור דנחש אולי היה קורא ולחמת בלשון יחיד דומיא דעיר מבצר ועמוד ברזל. וגם במקרא ישנה דפוס ויניציאה יש הערה מזה אבל לא מצאתי כן בשום ספר: