מנחת שי על ישעיהו מ

בכל חטאתיה. בבי"ת וכן פי' כל המפרשים:

נבל ציץ. זה וחבירו שבסמוך בשני טעמים כמו וַיָצֶץ ציץ דפרשת קרח עיין שם:

נשבה בו. הבי"ת של בו דגושה ועוד אדבר בזה בכלל אתי מרחיק בס"ד:

משלח לו. למ"ד של לו רפה:

מי תכן את רוח. בכל הספרים יש טפחא במלת רוח ומלת ה' היא תשובה לשאלה ואינו נסמך רוח אל ה' וכן דעת יונתן ומפרשים אחרים ויש מי שפי' בענין אחר ואינו על דרך הטעמים:

המסכן. המ"ם רפויה והה"א סמוכה במאריך מכלול:

ואל מי תדמיוני. התי"ו רפה ועיין מ"ש בפרשת כי תצא על לא תתעב בפ' וארא על אתה תדבר:

מי ברא אלה. טועים העושים אותו מלעיל שהמכלול מנאו בדף ו' עם אותם שבאו מלרע שלא כמנהג:

עצמה ירבה. חטף ע"פ המסורת ר"ל קמץ חטוף וחבירו כוש עצמה דסוף נחום:

וקוי. היו"ד בצירי והיא עי"ן הפועל ויו"ד הרבים נעלמת והוסרה היו"ד מהמכתב ונשארה במבטא בפגישת שני יודי"ן אבל וקוי ה' המה יירשו ארץ תילים ל"ז בהנעת וא"ו עי"ן הפועל כן דעת רד"ק במכלול משקל פועלים ובשרשים ובתהלים וכן מצאתי בספרים מדוייקים ועיין עוד מ"ש בתהלים: