מנחת שי על ישעיהו כד

כנשה. בה"א:

כאשר נשא בו. באל"ף וכן במסורת ב' כתיב אל"ף וחברו וכל איש אשר לו נשא (שמואל א כ״ב:ב׳) וכן כתבם השרשים בשרש נשה:

על כן אלה אבלה ארץ. באיזה ספרים בבי"ת אך ברובן של מדוייקים בכ"ף וכ"כ רד"ק בפי' ובשרשים וגם הראב"ע פירשו ענין אכילה:

ויאשמו. בשוא האל"ף והשי"ן. רד"ק בפ' ושרשים ומכלול דף קי"ד:

כעללת. במקצת ספרים מלא וא"ו בתראה וא"ו קדמאה ויש ספרים בהפך ובקצתם מלא דמלא:

רזי לי רזי לי. מלת רזי מלעיל מפני מלת לי שהיא בצדה שהיא מלה זעירא רד"ק בפירוש ובמכלול דף רצ"ח ושרשים ובמאמר המאריך אשר התחלתי אענה אף אני חלקי באלו המאריכין וכיוצא בהם אם ייטב בעיני ה' להאריך ימי:

ופחת ופח. רפי"ן:

והיה הנס. בספרי ספרד הוא"ו בגעיא:

רעה. לית מלעיל עיין בהמסורת במקום הזה ועיין גם כן בשטא חדא דכל חד וחד מלעי ולית דכותיה הלא היא כתובה בסוף מסרה גדולה שלנו:

ולא תסיף. במקצת ספרים חסר וא"ו וכן הוא לפי המסורת דפרשת בא. ועיין מה שאכתוב בעמוס סימן ה':

ובושה. מלרע: