מנחת שי על ישעיהו י

ומכתבים. בספרי ספרד יש מאריך בוא"ו:

ולשימו. ולשומו קרי:

מרמס. בס"ס כ"י ובדפוסים אחרונים המ"ם בקמץ כמשפט שהוא מוכרת כמו והיה למרמס אך בספרי' אחרים כ"י ובדפוסים ישנים המ"ם בפתח וכ"כ רד"ק בשרשים וגם במכלול מנאו עם הדומים לו שבאו פתוחים מבלי הסמיכות וכ"כ בעל הלשון:

ועתידתיהם. ועתודתיהם קרי:

שושתי. בשני שיני"ן השניה קורין סי"ן והוא כמו סמ"ך. רד"ק:

כאביר. יתיר אל"ף:

כהניף שבט את מרימיו. בכולהו נסחי עתיקי דדפוסא וכ"י כתוב ואת בוא"ו וכן משמע מפירוש רש"י וראב"ע וכ"כ החכם לונזאנו שכן הוא בכל ס"ס:

לכן ישלח האדון יהוה צבאות. בנסחי דייקי דכ"י ודפוסא כתוב בשם המיוחד וגם במסרה רבתא לא נחשב במספר שמות של אדנות:

ונער יכתבם. בס"א כ"י התי"ו בחט"ף קמץ ובספר א' בחטף פתח וחילוק כזה ראיתי בין ב"א וב"נ על פסוק ועל לבם אכתבנה (ירמיהו ל״א:ל״ג) אבל בשאר ספרים זה של ישעיה כתוב בשוא לבדו:

עשה בקרב כל הארץ. במקצת דפוסים ראשונים לא יש מלת כל וגם במקצת ספרים כ"י היה כתוב בתחלה בקרב הארץ ואחר כך הוסיפו מלת כל ואין לי בזה הכרע:

למכמש. המ"ם בקמץ ובספרים כ"י בשי"ן שמאלית כמ"ש בשמואל א' י"ג:

בית ציון. בת קרי:

גדעים. במקצת ספרים גדועים מלא וא"ו:

סבכי היער. במקצת ספרים כ"י ודפוס ישן הבי"ת בחטף פתח ועיין לעיל סימן ט' ובשופטים כ' ובתילים ע"ד על בסבך עץ: