מנחת שי על שמואל א כד

ויהי כאשר שב וגו'. כאן מתחיל סימן כ"ד:

איביך. איבך קרי:

מן המערה. מהמערה קרי והוא חד מן ח' מילין דכתיבין ב' מלין וקריין חדא מלה וסימן במקרא גדולה ד"ה ב' צ"ד:

אשר נתנך ה' היום בידי. יש פסיק בין ה' להיום ובין היום לבידי ודכוותיה בפסיקתא דנביאים אשר נתנך ה' היום ביד דלקמן סוף סימן כ"ו. אך בספרים שלנו אין בפסוק דלקמן פסיק כי אם בין ה' להיום:

ואמר להרגך. לבן נפתלי הרי"ש בקמץ חטוף הגימ"ל בשוא ולבן אשר הרי"ש בקמץ רחב עם געיא והגימ"ל בשוא ופתח כן כתב רד"ק בפירוש ובמכלול דף ל"ט והגהת לוית חן שער ו' פרק ג' וכן ראיתי בחילופי בן אשר ובן נפתלי ובכמה ספרים מצאתי כבן נפתלי ואחד מכל אלה לא מצאתי כבן אשר ובספרים ספרדיים הרי"ש בקמץ רחב עם מאריך והגימ"ל בשוא לבדו ואפשר שזה יהיה דעת בן אשר. ולפי דעתי זהו אחת מן המבוכות שנפלו במקצת ספרים שכל שוא הבא אחר מאריך עשאוהו שוא ופתח כמו הגעיא הבא בראש תיבה ולא הבחינו ביניהם וכעת בחרתי בקיצור שעתיד אני להאריך בענין זה במאמר מיוחד בס"ד אם יאריך ה' ימי:

ותחס עליך. החי"ת בקמץ חטוף לא בפתח ועיין מ"ש ביחזקאל כ':

ואת. ואתה קרי: