מנחת שי על שמואל א כב

ובאת לך. התי"ו בקמץ:

ושאול יושב בגבעה. בספרים מדוייקים מלא וא"ו והוא אחד מן המלאים בסיפרא על פי המסורת עיין עליהם:

תחת האשל. במקצת ספרים מדוייקים האל"ף בסגול ועיין מ"ש בפרשת וירא על ויטע אשל:

וצידה. ברוב ספרים ישנים מלא יו"ד:

שמע נא. השי"ן בגעיא:

אלו. אליו קרי:

ושאול לו. האל"ף בחולם:

ונכבד בביתך. במקצת ספרים הבי"ת בקמ"ץ כמשפט הבינוני ומתחלפים בפתח ובמסורת נכבד ב' פתח וסימנהון ולא נכבד עליך (שמואל ב י״ג:כ״ה) וישב דוד לביתו וגו' מה נכבד היום (שמואל ב ו׳:כ׳) וכתב שם רד"ק מה נכבד היום נפעל עבר כי הוא פתוח:

לשאול לו. חד מן תיבותא דיתירין וא"ו וחטפין קמצין וסימן במסרה רבתא:

אזנו. אזני קרי:

לפגע. עיין מה שכתבתי בפרשת חקת על מלת לסבב:

ויאמר המלך לדויג. לדואג קרי כי היה נקרא דויג ודואג כמו שאומר ויסב דויג ולא קרי דואג ויש ספרים שגם הוא קרי דואג והקרי הוא לפי שברוב היו קוראים אותו דואג ונראה כי בשעת המעשה קראו הכתוב דויג לגריעות שמו ע"כ לשון רד"ק. ובירושלמי פרק חלק ויאמר המלך לדויג אמר ר' יהודה בר פזי לדויג כתיב א"ל נתפסת כדג אתה עבדתא רבתא סוב אותה ופגע בכהני ה' פירוש אמר לו שאול נתפסת כדג שנאחז במצודה שאחר שעשית הגדולה דהיינו שהלשנת עליהם וחייבתם מיתה גם כן יש לך להרגם על דרך יד העדים תהיה בו בראשונה. והתם בבבלי דריש ר' יוחנן בתחילה היה הקב"ה כביכול יושב ודואג שמא יצא זה לתרבות רעה לאחר שיצא אמר ווי שיצא זה ופירש רש"י אמר ווי להכי כתיב דויג ובמסורה דואג ג' וסימן ושם איש מעבדי שאול. והוא נצב על עבדי שאול. בבוא דואג האדומי. ושארהון דויג כתיב ועיין כלי יקר:

וימלט בן אחד. ד' בצירי ומקף וסימנהון ותלד בן ששי ליעקב. ודין. והוליד בן פריץ. ולמפיבשת בן קטן. וסימן יעקב זעיר אשתזיב מאחוה ועיין מ"ש בפרשת ויצא סימן ל':

כי שם דויג. דואג קרי: