מנחת שי על דברי הימים א א

אדם. אל"ף של אדם רבתי מכל אלפין שבמקרא שבו התחיל הקב"ה לברא את הכל ובו גמר את הכל ועיין בס' אות אמת סוף מדרש רות וזוהר פרשה מצורע סוף דף נ"ג ובפענח רזא ריש פ' בראשית ומסורס הברית הגדול ריש ד"ה:

ותבל. ברוב ספרים ישנים שלפני חסר וא"ו אחר תי"ו:

ודיפת. בדל"ת ובס' בראשית וריפת ברי"ש ויש בו דרש הביאו רש"י ז"ל וסימן ראשי שמות ספריהון. פרשת בראשית הנקרא ראשית ברי"ש. נכתב וריפת ברי"ש ובד"ה נכתב ודיפת בדל"ת כשם הספר הנקרא דברי בדל"ת ובמס"ג אות דל"ת חשיב להו באלפא ביתא מן חד וחד חד דל"ת וחד רי"ש:

ורודנים. ברי"ש ראשונה ובחומש כתוב בשני דלתי"ן ויש דרש בב"ר פרשת ל"ז הביאו רש"י ז"ל. ובמסורת דלעיל חשיב נמי הנך בהדייהו:

ורעמא וגו' ובני רעמא. במקצת מדוייקים שניהם באל"ף וכן נמסר בהדיא במסורה שלנו פרשת נח:

לודיים. לודים קרי ויש בו דרש בב"ר פרשת ל"ז הביאו רש"י ז"ל ועיין יפה תואר:

ואת פתרוסים. הוא"ו בגעיא:

וגתר ומשך. במקצת דפוסים ישנים המ"ם קמוצה ובכל ספרים כ"י מדוייקים בסגול ודבר זה מוכרע גם מהמסורה האומרת ומשך ב' בסגול ואידך יון תובל ומשך (יחזקאל כ״ז:י״ג):

חצרמות. מלה אחת רד"ק וכן הוא בחומש כמ"ש שם:

אלה תלדותם. במקצת מדוייקים חסר וא"ו קדמאה ומלא וא"ו תנינא וכן במסורה פ' וארא כל ד"ה תלדותם כתיב במ"א ואחיהם לתולדותם (ד"ה א' ט'):

צפי וגעתם. צפי כתיב ביו"ד ובתורה צפו בוא"ו רד"ק:

והומם. בוא"ו ובתורה והימם ביו"ד רד"ק:

עלין. ביו"ד ובתורה עלון בוא"ו רד"ק:

שפי. ביו"ד ובתורה שפו בוא"ו רד"ק:

חמרן. ברי"ש ובתורה חמדן בדל"ת ויש בו דרש הביאו רש"י ז"ל שבתחלה היו חמודין ונחמדין כצדיקים ולבסוף מכוערים כחמור כן דרך החמור בתחלה חמוד ולבסוף נעשה מכוער והסוס מתחלה מכוער ולבסוף יפה:

בני אצר. הבית בגעיא:

יעקן. ביו"ד ובתורה ועקן בוא"ו:

בני דישון עוץ וארץ. בדפוסים אחרונים כתיב בני דישן בקמ"ץ ושבוש הוא מהמדפיסים בלי ספק דמרגלא בפומייהו הכי באוריית' אמנם בכל ספרים כ"י מדוייקים וגם בדפוסים ראשונים כתב כאן דישון מלא וא"ו וכן נראין דברי רד"ק כי לא נזכר שם זה כאן כי אם בחולם:

וימלך תחתיו חושם :

וימת חושם. חושם ד' תרין מנהון מליין ותרין חסרים. וסימן וימת יובב וחברו. וימת חושם וחברו. דאורייתא חסרים דד"ה מלאים:

עיות. עוית קרי:

וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד. בדל"ת ובתורה ברי"ש וסימנהון ראשי ספריהון:

פעי. ביו"ד ובתורה בוא"ו:

וימת הדד. במ"ג כתוב בדד וטעות הוא מהדפוס:

אלוף עליה. עלוה קרי עיין בחיי סוף פרשת וישלח: