מנחת שי על דברי הימים ב ט

ומלכת שבא שמעה. במאריך המ"ם מלכת ושי"ן שמעה:

את שמע. בכל המדוייקים השי"ן בצר"י ומסור עליו ה' וכן במסורה ה' קמצי"ן וסימן בפ' ויצא:

וגם עבדי חירם. חורם קרי ובמלה זו רבו החילופים בספרים והנסחא הישרה והנכונה כמ"ש דכתיב חירם ביו"ד וקורא חורם בוא"ו וברחמי מארי' דשמיא אשכחנא בירורא דהאי מילתא במסורה פרשה וישלח דאמרה הכי יעיש חד מן ב' זוגין מן ג' ג' דכתיבין יו"ד במצעות תיבותא וקרי וא"ו וסימן יעוש חורם. יעיש. ואהליבמה ילדה את יעיש.ואלה היו בני אהליבמה. ובני ידיעאל בלהן וגו' (ד"ה א' ז'). חירם. וישלח חיר' מלך צר (ד"ה א יד). וגם עבדי חירם ועבדי דהכא. ויכל חירם לעשות דד"ה ב' ה'. תנינא דפסוק ויעש חורם את הסירות כך נראה לי להגיה במסורה הנזכרת ומייתי לה נמי במסרא רבתא אות החי"ת חורם ג' כתיב יו"ד וכו' ומ"ש שם וישמע חירם ר"ל וישלח חירם כדלעיל:

עצי אלגומים. כתוב אחד אומר בספר מלכים אלמגים.וכתוב אחד אומר בד"ה אלגומים. ויש בו דרש בפסיקתא הביאה רש"י ז"ל:

למלכת שבא. במאריך המ"ם:

וכבש בזהב. ברוב המדוייקים בשי"ן ימנית כלשון בני אדם המורגל במשנה עלה בכבש וגו' וכן דעת רד"ק בשרשים:

מאחזים. האל"ף בחטף קמ"ץ:

והם מביאים איש מנחתו. קדמאה דמלכים והמה מביאים איש מנחתו. תניא דד"ה והם מביאים איש מנחתו וחד פסוק סימן המה ישאו את המשכן ואת כל אשר בו והם ישרתהו:

סוסים ופרדים. בדפוס ישן כתוב וסוסים וטעות הוא:

ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים. ובספר מלכים ארות. ובסנהדרין פרק כ"ג רמינן דהכא כתיב ארבעת אלפים ובספר מלכים ארבעים אלף. הא כיצד אם ארבעים אלף איצטבלאות היו. כל אחד ואחד היו בו ארבעת אלפים ארוות ואם ארבעת אלפים איצטבלאות היו כל אחד ואחד היו בו ארבעים אלף ארוות וכה"ג. איתא בב"ר סוף פ' י"א וחדא מהני שנויא נקט ועיין בפירושי המפרשים (מלכים א' ד') וכלי יקר:

הלא הם כתובים. במקצת מדוייקים הלא כתיב חסר וא"ו גם לא נמנה במסורה עם המלאים דספר כתובים:

ועדי. יעדי קרי: