מנחת שי על יחזקאל ט

ואיש כלי. חד מן ז' בחירק ומטעין דסבירין בצירי וסימ' במ"ג וכן כלי מפצו שבסמוך:

משחתו. החי"ת בצירי:

מפנה. בשקל אשר אתה מָרְאה :

לבש בדים. בספרים כ"י ודפוסי' ישנים חסר וא"ו וכן דינו מכח המסורת כאן וסוף שלי:

הלבש הבדים. אף זה חסר וא"ו בספרים כ"י ובמקצת דפוסים ישנים ובספרים כ"י שהיה בתחלה בוא"ו עברו עליה קולמוס:

אלו. אליו קרי:

והתוית תו. התי"ו דגושה מדין אתי מרחוק ומלת תו חסר יו"ד במדוייקים:

על תחוס. אל קרי:

עיניכם. עינכם קרי לשון יחיד והכתיב לשון רבים:

ומלאו. הלמ"ד איננה דגושה וכמוהו רבים קלים מבנין הדגוש כמו ובקשו ברחובותיה כי לא מלאו אחרי. ויקנאו בו ודומיהם רד"ק בפירוש ומכלול דף ע"ד ושרשים ובמסורת נמסר על זה ומלאו לית וא' מלאו עד כאן. והוא בירמיה ד' קרא מלאו ואמרו:

ויהי כהכותם. בכ"ף:

ונאשאר. במקצת ספרים כ"י השי"ן בשוא לבדו וכן הוא בחיבורי ר' יוסף זארק ודקדוק המלה עיין במכלול דף ס"ח ובספר ההרכבה מרבי אליהו הלוי אות וא"ו:

ותמלא הארץ דמים. כן ראיתי בכמה ספרים וכן תרגם יונתן חייבי קטול אבל בספר א' מדוייק כ"י קדמון וגם בדפוס א' ישן כתוב ותמלא הארץ חמס ורד"ק פי' בתחלה ותמלא הארץ חמס ובסוף דבריו כ' ובקצת ספרים מדוייקים ותמלא הארץ דמים פי' שופכים דמים ע"כ. ובעל מאיר נתיב ארכבה אתרי רכשי שהביאו בשרש דם ובשרש חמס ולשויי נפשאי מכרענא לא קאמינא:

והנה האיש לבש הבדים. ברוב ספרים ישנים חסר וא"ו:

כאשר. ככל אשר קרי: