מנחת שי על יחזקאל מ

לגלותנו. ב' חסר יו"ד כמ"ש בסימן ל"ג:

הראותכה. כתוב בה"א אחר הכ"ף ועיין מ"ש בחגי סימן א':

הבאתה. במקצת ספרים חסר ה"א תראה ורד"ק כתבו בה"א:

במעלתו. במעלתיו ק':

מאצל אנה. במקצת ספרים חסר וא"ו וכן במסורת כל צורת הבית חסר בר מן ה' מלאים וסי' נמסר במ"ג ואין זה מהם:

ואילו. ואיליו ק' ובמקצת ספרים חסר יו"ד בין אל"ף ללמ"ד בכתיב ובקרי:

שלשה מפה וגו'. קדמאה ותניינא ותליתאה שבפסוק כתיב מפה בה"א ורביעאה בוא"ו וכן ראויים על פי המסורת כמו שנמסר במ"ג בסי' זה וכן כתבם רד"ק וזולת זה שבוש:

וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה אחת גבול מפה והתא ו' אמות מפו ושש אמות מפו. קדמאה דפסוק בה"א על פי המסורת ושנים אחרונים בוא"ו וכן ראיתי במקצת ספרים המדוייקים:

ואל איל החצר. בכל ספרים כ"י שלפני וגם בדפוסים ישנים כתוב איל בצירי האל"ף והיו"ד נחה לא כמ"ש בכמה דפוסים איל:

היאתון. האיתון ק':

סביב לפנימה. אין בפ"א דגש:

תמרים. המ"ם רפה וכן כולם:

לשכות ורצפה וגו' אל הרצפה. בספרים כ"י מדוייקי' ודפוסי' ישנים הרי"ש במאריך והצד"י בשוא לבד והפ"א רפה ובקצת ספרים הצד"י בחטף פתח כמ"ש על רצפת דמגילת אסתר וזה תלוי במנהג הנסחאות בבא מאריך עם החירק וכן והרצפה הרצפה שבפסוק הסמוך ובריס מ"ב וד"ה ב' ז' אבל ובידו רצפה דישעי' ו' הפ"א דגושה בכל הספרי' ולפ"ז יהי' הפרש זה ביניה' שלשון גחלת בדגש ולשון רצפת אבנים בקרקע רפי:

השער התחתונה. מלעיל הטעם בתי"ו והה"א נוספת רד"ק בפי' ושרשים וזהו מה שנמנה בסוף מ"ג בשטא חדא דכל חד וחד מלעיל ולית דכוותיה וצריך להגיה שם ל' הפסוק:

ותאו. ותאיו ק':

ג' מפו וג' מפו. שניהם כתובים בוא"ו רד"ק גם לא נמנו במסורת עם י"א דכתיבין ה"א בצורת הבית:

ואילו. ואיליו ק' וביו"ד בתר אל"ף בספרים מדוייקים:

ואלמו. ואלמיו ק' ובמקצת ספרים מלא יו"ד בתר אל"ף כתיב:

וחלונו. וחלוניו ק':

ואילמו. ואילמיו ק':

ותימרו. ותימריו ק' וי"ס חסר יו"ד בתר תי"ו ועיין מ"ש ביואל ג':

ואילמו. ואלמיו ק' ובמקצת ספרים מלא יו"ד בתר אל"ף כתיב:

וחלונו. וחלוניו ק':

ואילמו. ואילמיו ק':

ותימרו. ותימריו ק' וי"ס חסר יו"ד בתר תי"ו ועיין מ"ש ביואל ג':

ואילמו. ואילמיו ק':

ומדד אילו. איליו ק':

ואילמו. ואילמיו ק':

לו ולאילמו. ולאילמיו ק':

עלותו. עלותיו ק':

ואלמו. ואלמיו ק':

ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו. שניהם כתובים בוא"ו שלא נמנו במסורת עם הכתובים בה"א וכן כתב רד"ק:

אל אילו. אליו ק':

ותאו. ותאיו ק':

ואילו. ואיליו ק':

ואלמו. ואלמיו ק':

ולאלמו. ולאלמיו ק':

ואילמו אל חצר. ואילמיו ק':

ותמרים אל אילו. איליו ק':

שמנה מעלו. מעליו ק':

ותאו. ותאיו ק':

ואלו. ואליו ק':

ואלמו. ואלמיו ק':

ולאלמו. ולאלמיו ק':

ואלמו לחצר. ואלמיו ק':

ותמרים אל אילו. איליו ק':

מפו ומפו. שניהם בוא"ו:

מעלו. מעליו ק':

תאו. תאיו ק':

אלו. אליו ק':

ואלמו. ואלמיו ק':

ואילו לחצר החיצונה. ואיליו ק':

ותמרים אל אילו. אליו ק':

מפו ומפו. שניהם בוא"ו:

ושמנה מעלות מעלו. מעליו ק':

ולשכה. כן כתוב:

ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה. הראשון בוא"ו והשני בה"א רד"ק ומסורת:

ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה. שניהם בה"א על פי המסורת:

והשפתים. יש ספרים שהה"א בלא מאריך והשי"ן דגושה ובספרי ספרד המדוייקים הה"א במאריך והשי"ן בלא דגש:

בשר הקרבן. בהעמדת קמץ הקו"ף בגעיא וברפיון הבי"ת מפני ששוא הריש נע מפני העמדת הקמץ לפיכך נרפתה הבי"ת בפלס הדרבן וכן קבלנו קריאתו ולא שמענו ולא ראינו בו מחלוקת אלא שר' יונה כתבו בחטיפות הקו"ף ורפיות הבית כן כתב רד"ק בפירוש ומכלול דף קפ"ח ושרשים. גם אני ראיתי במקצת ספרים בלא מאריך בקו"ף כדעת ר' יונה ועיין מה שכתבתי בפרשת תצוה על וישפה ובסוף מאמר המאריך:

לשכות שרים. הלמ"ד במאריך בספרים מדוייקים וכך הם בסי' מ"ב:

וימד אל אלה. לית חסר יו"ד באולמא:

חמש אמות מפה וחמש אמות מפה. שניהם בה"א ושנים האחרים שבפסוק בוא"ו רד"ק ומסורת:

אחד מפה ואחד מפה. שניהם כתובים בה"א רד"ק ומסורת דילן וכן מצאתים במסורת כתיבת יד י"א כתיבין ה"א כמו שנמסר במסורת הדפוס: