מנחת נתנאל קכג

יחיד בשמו ר' טיאה ועוד איזה בנות ולא נודע לי כמה) אשר האריכו ימים אחריו. גם אשתו האריכה ימים אחריו. ר' טיאה בנו דאר בעיר קירכהאן ושם נהל ישיבה עם תלמידים. ושם נולד לו בן בשמו הרב ר' אליעזר זוסמאן שהי' אבד"ק ברעטטען. ובעת מחלוקת הרעפורמער שם עמד לצד הארטאדאקסען ונפטר שם בימי עולמיו בשנת המ"ח לימי חייו, היא שנת תרל"ב לפ"ק. יותר לא נודע לי אדותם כעת. אולם בתו הבכורה של רבינו לא נודע לי שמה. והיתה אשת הרב ר' זלמן קאסאוויץ אבד"ק שמיהיים, יותר לא נודע לי אודותם

משפחת רבינו. הרב ר' ידידי' מפראג אשר בתו היתה אשת רבינו בעל ק"ב הי' לו עוד בת אחת ושמה מ' פינקיל ושם בעלה ר' וואלף איידליץ. הם דרו בפראג וגיסם רבינו עזר להם בתמיכת כסף כי עניים היו. ולפ"ד ר' וואלף געצלש ב"ר אברהם איידליץ. הנפטר בפראג, מובא אצל האק צד 13 סוף העמוד הוא ר' וואלף חתן ר' ידידי'. הגרי"ט ווייל מזכירם במכתבו לאביו הגאון זצ"ל. ראה להלן הרב ר' אליעזר ליפמאן ווייל ל"ש מפראג הנ"ל בפרק א' דוד רבינו נפטר בפראג בן פ"ג שנים ביום ט"ז אדר א' תפ"ג לפ"ק: וזה נוסח מצבתו ט"ז אדר ראשון תפ"ג לפ"ק

פ"נ ר' אליעזר ליפמאן ל"ש **(אפשר דר א' מקודם בעיר ל"ש לכן נשתקע שמו ע"ש העיר הזאת:)** בן מהר"ר משה מאיר המכונה מהר"ם אשכנזי ווייל איש את קדשים לו יהי'. צמוד ומחובר גמר וסבר חכם ומבין דבר מתיב ומפרק. מכל התמנות פירש ועזב. פ"ג שנים בגדולתו כגפן שורק. תנצב"ה: גם בנו הקצין ר' וואלף נפטר שם ביום ג' תשרי שנת תקי"א לפ"ק: ונוסח מצבתו כך היא ר' ואלף ווייל ל"ש אשכנזי תקי"א יום ג' תשרי שבת א"ח לפ"ק

בכה אבכה. נרו חשכה. יקרו נהפכה. מר לי על ככה. נלקח ממנו ברכה. ה"ה הישיש והזקן נשוא פנים. שתדלן בזמן הגירוש בענינים טובים ונכונים. קם לפני מלכים ושרים. מושלים במעלות ומדות שונים ה"ה האלוף והראש והקצין וואלף בן החסיד מהר"ר ליפמאן זצ"ל ווייל ל"ש אשכנוי על האי ספר ספר"א דבלע בעפר. קיים בעצמו לכתוב ספר. הורידו דמעה כנחל. כי אש קדחה ותאכל. ארז אשר בלבנון. לבנימין אמר ישכון. לבטח ושאנן. מיתתו כיום הולדו מלא ימיו ושנות חלדו תנצב"ה

ר' משה ווייל אחי רבינו נולד בשנת תמ"ח. ודר בעיר זולצבורג והי' היהודי העשיר מכל יהודי העיר הזאת מובא בספרו של אחיו ס' שו"ת תורת נתנאל סימן ז'. בתו מרת שיינלה היתה אשת הרב ר' יצחק הכהן אבד"ק זולצבורג והמדינה. ונפטר שם בשנת תקנ"ז לפ"ק, אחריו נתקבל שם לאב"ד ר' אברהם בן הגרי"ט ווייל הנ"ל ר' יצחק הכהן כתב שו"ת לדודו. ראה בס' שו"ת תורת נתנאל סימן ד' מוזכר ג"כ בהקדמת ס' כל בו (דפוס פיורדא תקמ"ב). בנו ר' ליב הכהן דר ג"כ בעיר הנ"ל. והנה ידוע מנוסח מצבת רבינו שהי' ממשפחת הגאון מהר"ם מרוטנבערג אבל לא אוכל לברר באיזה אופן

אוצר הספרים מרבינו הגאון ר' נתנאל. נדפסו הפרים הללו. א) ס' קרבן נתנאל על הרא"ש. הדפיס רבינו בעצמו בקארלסרוא תקט"ו. ב) נתיב חיים על שו"ע אור"ח נדפס פיורדא תקל"ט. ג) תורת נתנאל שו"ת. נדפס פיורדא תקמ"ד. ג) תורת נתנאל שו"ת. נדפס פיורדא תקמ"ד. ד) תורת נתנאל. דרושים עה"ת. שם תקנ"ה. ה) מנחת נתנאל דפוס בילגורייא אצל ישראל ווייגבערג תרצ"ו. תשובות לו נדפסו בשו"ת נו"ב מהדו"ק אה"ע ג', ל"ז. ועוד נשארו ממנו תשובות כת"י בס' שו"ת מהרי"ם ווייל לבנו

הסכמות ממנו נדפסו על ס' פרי חדש, מחזור, יורה דעה, משניות המגיד, סדר תפלה, דרכי משה, שו"ע אה"ע, שבט מוסר, מזרחי, באר רחובות, קצור סמ"ג, עובר אורח, מחזור, יד החזקה. מנחת יעקב, הל' ר' אלפס. של"ה, עץ יוסף. חשן משפט, קהלת שלמה, אור הישר, חובות הלבבות, לחם הפנים, עמודי בית יהודא, סדר תפלה. מראות הצובאות, שו"ת מהר"י מינץ, ים של שלמה, מאיר עיני חכמים, ים של שלמה, **(יש"ש הראשון על מס' חולין והשני על מס' ביצה:)** המגיד תפלה, דרך ישרה, שו"ת מהר"י מטראני, ששה שיטות, תורת משה אלדד הדני, סדר הדורות ס"ה ל"ח

מבנו הגאון רי"ט ווייל נדפס ס' מרבה לספר באור על הגדה ש"פ. בדפוס קארלסרוא תק"ן יש מפקפקים אם הבאור הזה הוא שלו יען כי על שער הס' לא נזכר שמו בפירוש, ובפרט כי כתב בעצמו הסכמה על הגדה הזאת. אולם יגיד עליו רעו הגאון מהרא"ף בס' שו"ת תשובה מאהבה סימן רל"ט ששם העיד שהוא ממנו. תשובות נדפסו ממנו בס' שו"ת תורת נתנאל לאביו סימן ב' נתיב חיים הל' שבת סימן רמ"ח, נו"ב מהדו"ק יור"ד סימן ע"ה. נשאר ממנו בכת"י הספרים הללו. ס' דברי שלום ואמת הנ"ל בפרק ג', שו"ת מהרי"ט ווייל, כת"י בעיר גריבוב. ס' בגדי בד בו דרשות לליל יו"כ קודם כל נדרי שדרש בקארלסרוא משנת תקל"א עד תקס"ג ג ס"ה ל"ג דרשות. בכל הדרשות הי' נוהג להתחיל הפסוק כי ביום הזה יכפר ולסיים בפסוק אור זרוע לצדיק וגו', דרוש אחד מס' הזה לליל יו"כ דשנת תקנ"ב נדפס בס' של לעווינשטיין בסוף הס', וזהו חלק א' וס' לבוש הבדים כת"י בו דרשות והספדים שהספיד לגדולי הדור שנפטרו בימיו. דרוש הראשון דשם הוא הספד על רבו הגאון מהרר"י איייבעשיץ אשר העתקתי קצת ממנו לספרי גדולת יהונתן ח"ב פרק ה' אות כ"ו. וזהו חלק ב'. ועוד נשארו ממנו י"ד כרכים