מנחת חינוך פב:ד

והרמב"ן ז"ל מונה כו' יצא מב"ד וכו'. כ"ה בסנהדרין ל"ג ור"מ פ"י מסנהדרין וע"ש הא דאין מחזירין לחוב דוקא אם הב"ד זיכו בטעות דבר שאין הצדוקין מודים אבל אם טעו בדבר שהצדוקין מודים חוזרים אף מזכות לחוב דזיל קרי כו' וע' תוס' גבי שלכ"ד ור"מ שם. וג"כ שוים דיני מלקות לד"נ ע"ש בר"מ פי"א. ונ"ל גבי ב"נ אי יצא מב"ד חייב ודאי מחזירין אותו לזכות והוא מצד הסברא אבל ביצא זכאי וראו לחוב נראה דמחזירין אותו דבישראל גזירת הכתוב הוא אבל לא בב"נ אבל הדין הראשון הוא מצד הסברא נוהג גם כן בב"נ. ועבס' פר"ד דרך מצותיך הביא בשם הסמ"ג כתב גם כן דבלאו זה זה נכלל היוצא כמו הרמב"ן אך אינו מונה פסוק זה רק בלאו א' וגם הסמ"ג כלל דין ראשון דאומד הדעת ג"כ בכלל לאו זה: