מנחת חינוך פ:ב

כגון שראהו כו'. הוא הדין עבר ברבים וכולם שונאים אותו שייך מצוה זו כיון דמאמין בעיקרי הדת. אך בפסחים מקיל בכה"ג דל"ש שונאך דכ"ע מסני סני לי' ע"ש. אבל לענין הדין דפו"ט אין חילוק דמוטל עליו כיון דמאמין בעיקרי הדת וז"פ. ונוהגת מצוה זו בכל אישי ישראל חוץ מחרש שוטה וקטן דלאו בני מצות נינהו וחוץ מזקן ואלפ"כ על פי הדרכים שכתבנו לעיל ועובר ולא עשה מצוה זו עובר גם כן בל"ת כמבואר לקמן ובר"מ ולכאורה ק' על הר"מ והרהמ"ח כיון דמבואר בגמרא דלרבנן מסיימי קראי אם כן האי קרא מיירי בפריקה וקרא דלא תראה כו' נופלין בדרך מיירי בטעינה אם כן ל"ת בפריקה מנ"ל. אך באמת כיון דאיכא ק"ו ה"ל הלאו בפריקה ג"כ ואף דאין עונשין ומזהירין מן הדין מכל מקום כיון דאיכא עשה בלאו הכי עונשין וממה"ד כמ"ש המ"מ פ"ב מהמ"א וה"נ ובפרט דבלאו הכי אין מלקות בלאו הזה דאב"מ ועובר בעשה ולא תעשה. ולענין תשובה יבואר אי"ה בפ' נשא ואפשר דה"ל עבירה בין אל"ח וצ"ע ואי"ה שם יבואר: