מנחת חינוך תקפ:ב

ומ"ש הרהמ"ח שהרמב"ן מונה ג"כ בלאו זה שלא יבא על אשתו שזינתה תחתיו. עיין בר"מ כאן שכתב ג"כ דבכלל לאו זה אשתו שזינתה ולוקין ועיין בהה"מ ובכ"מ ובלחם משנה מה שהאריכו בזה והרמב"ן מונה מצוה זו בהל"ת שלו בסוף ספר המצות ע"ש ועיין ברמב"ן בשורש ה' ובסוף הל"ת שלו דמונה עוד מפסוק זה היינו ולא תחטיא את הארץ כו' דאזהרה לב"ד על כך ע"ש אם כן לדעת הרמב"ן יש בפסוק הזה ג' לאוין ואין כאן מקומו להאריך והדברים ארוכים בזה: