מנחת חינוך תקסט:ב

ונוהג וכו' בכל זמן. אפילו האידנא ופשוט דוקא בארץ ישראל שנתקדשה האידנא דקדושה שני' לא בטלה אבל אותן העיירות שנתבטלו בגלות הארץ ולא קדשו בקדושה שניה דהרבה כרכים וכו' נראה ברור דלא חשיב א"י ג"כ לדין זה רק א"י הנתקדש בקדושת הארץ כנ"ב ועיין בטור יו"ד סי' רס"ג דפוסק כדעת אביו הרא"ש והב"י מביא שיטת הר"מ ע"ש ובש"ע העתיק לשון הר"מ: