מנחת חינוך רסג:ב

וטומאת משא כו' ומסיט בכלל כו'. ע' בלשון הר"מ פ"א שם כתב ואצ"ל אם משך והגביה הטומאה כו' והנה דעת הר"מ והרהמ"ח דמשא אף בלא הזזה כלל טמא משום משא וער"ש פ"ה דזבים דעתו דאם אחד נתן הטומאה על חבירו ולא זז ממקומו כלל גם לא הניעה ממקומו טהור דלא מיקרי משא אלא כשזז ממקומו ולדבריו משא בלא היסט המבואר בדברי הרהמ"ח לא משכחת לה וכ"ה דעת הרע"ב שם וע"ש בתי"ט ועי' פ"ק דכלים בר"ש וברע"ב ובתי"ט שם וכ"נ דעת רש"י המובא בר"ש ומביא ראיות ע"ז ע"ש באורך וע' ר"ש דבכל הדברים המטמאים במשא דין זה חוץ ממשכב הזב וע"ש ואין כאן מקומו להאריך: