מנחת חינוך רנח:ד

וכתב הרמב"ן שאם שקר במדות כו'. ט"ס הוא וצ"ל הרמב"ם וכ"ה בר"מ פ"ז ה"ל ונראה מדבריו דעובר על ל"ת אם שיקר לעכו"ם וגבי גנבה בפ"א ג"כ נראה מדבריו דגנבת עכו"ם אסור מן התורה אבל לא כ' בפי' כמו כאן עובר בל"ת ובה' גזלה אינו מוכח מדבריו ועיין כסף משנה כ' דגזלת עכו"ם לר"מ אינו אלא מדרבנן והאחרונים הקשו עליו דמבואר בגנבה דאסור מן התורה וכבר כ' לעיל דגנבה חמור מגזלה ואפשר דגנבה הוי ד"ת וגזלה מדרבנן וכאן נמי חמור יותר חדא דהוא בכלל גנבה ועוד דאפילו העשייה אסור ואפשר דמצא הר"מ באיז' מקום דלאו זה נוהג אפילו לעכו"ם ולכאורה קשה מאי מקשה ש"ס בא"נ לאו דמשקולת ל"ל הא אצטריך הלאו דעובר אם שיקר לעכו"ם ובשלמא גבי לא תגנוב לא קשיא דלמא אצטריך לגנבת כותי ז"א דכבר כתבתי דגנבת כותי אינו אסור אלא אחר שגילתה התורה דאפילו ע"מ למיקט אסור ע"כ אפילו לעכו"ם אסור אבל מדות דלמא כתבה התור' לשיטת הר"מ לאסור של עכו"ם. אך באמת נילף מגנבה כיון דגנבה אסור אפילו לעכו"מ אם כן משקולת נמי ע"כ מתרץ הגמ' דאצטריך לעבור משעת עשייה ודינים אלו בגנבת וגזילת עכו"מ ובמשקולת לעכו"ם לא הבאתי בכור בחינה ואי"ה עוד חזון למועד גם מ"ש הר"מ דחייב להחזיר אפילו לעכו"ם כבר עוררתי לעיל בגנבה וגזלה והדברים ארוכים: