מנחת חינוך, קומץ מנחה שסח

במצוה שס"ח הבאתי דהמנ"ל נסתפק אי הבן יכול לשאול על נזירו' שהזירו אביו. וכעת ראיתי בהירושלמי פסחים פ' מקום שנהגו בני מישא קיבלו עליהם שלא לפרוש בים הגדול כו' ואין אדם נשאל על נדרו תמן משנדר נשאל ברם הכא אבותיכם נדרו כ"ש יהי' מותרות עכ"ל ועי' מפרש שם דפי' דס"ל מזה דכ"ש הוא דאדם יכול לשאול על נדר שהדירו אותו אחר ונפשט ב' ספיקות של המנ"ל דהבן יכול לשאול על נדר שהדירו אביו וצ"ע:

עוד שם הבאתי בפנים הא דהאב מדיר בנו בנזיר וכו' ואני מסופק אם יכול להזירו כשעודו במעי אמו. אי דמיא לקדושת הגוף שחל על העוברין וכן לענין קידושין לדעת הרמב"ם דמהני כשהוכר עוברה ועי' בפנ"י פ' האומר וכעת לא מצאתי גילוי לזה:

למצוה הנ"ל לדיני נזיר ראיתי בס' לקט הקמח למהר"מ חאגיז בה' נזירות למהריק"ש סי' נ"ח שהביא ששמע מפי הרב המובהק כמהר"מ בן חביב ז"ל משם הרב בן מיג"ש ז"ל דהא דאמרינן נזירות שמשון אין לו התרה היינו דוקא היכי דכבר התחיל לנהוג בעצמו דין נזירות ובא לשאול מב"ד שיבקשו לו התרה אבל אם קיבל נזירות עליו ועדיין לא נהג הנזירות (או) [אז] כשבא לבית דין והב"ד מוצאים לו פתח מתירין לו ע"ש: