מחנה חיים חלק א ב

הקדמת המחבר

יתעלה המשפיע ויתהלל הבורא אשר הטיב בחסדו לברואי עולמים וכל צבאם וכל אשר בהם ושם לכל דבר דמות ותבנית ונתן גבול לכל חפץ ביקר ותפארת להשיג שלמותו אבל לא ברא דבר בצלמו דמותו ותבניתו רק הקרוץ מחומר הוא האדם נברא בדמות וצלם אלקים ולא נתן בו גבול ליקרו ותפארתו ושלמותו הוא כאלהי' שליט ומושל בכל אשר יש לו לפניו יכרעו ויחרדו כל הבריות אשר בארץ מתחת ומפניו ירעדון ויבהלון כל בעלי כנף למעלה יפקוד על הארץ ותשמע יצוה על השמים ויאזינו כי בחיצי יראתו ימחץ פאתי התשוקה ויקרקר כל בני התאוה וברומח פחד אלקי' ידקור בת החמדה בקובתה וביום קרב בשדה החטאת יטרוף זרוע הפשע עם קדקד היצר עד שהנשארים מן חיל מערכות העון יפלו לפניו ארצה וישתחוו לו לאמר הננו לך עבדים לשמור מזוזות היכל הקודש והוא אוחז במטה הצדק ויך על סלע החכמה עד שנהרי דעה ישטפו ויחלק צור הבינה עד שיזלו ממנו נחלי מדע וישק לכל צמא למי באר מידות טובות והאיש אשר אלה לו פי שנים ברוחו להיות גבור ציד לפני ד' לסור מרע והוא גם כהן לאל עליון לעשות טוב הוא הקונה שמים וארץ הוא הרואה מאורות ומביט נוראות על נס הנפלאות הוא העולה בסולם הקודש לבית אל ופותח שערי היכל הקודש ויושב על כסא על מות ואם אמנם שיש גבוה מעל גבוה עשר מעלות למעלה מן השמש בכל זאת אדם ראשית יצירה עד אין סוף וד' עומד עליו על האדם

יתברך העוזר וישתבח המושיע שלפניו יבאו הנאנחים ודנדכאים ויצעקו לו מכאב לב כי גדול חמת הלחץ וכבד חרון אף הדחק ובעטיפת נפש לו ישועו למה ד' תעשה כה לעבדיך שנהי' נגועים כל היום אין לעינינו אלא נפשינו בגויתינו עשה אתנו ברכה קח נא נשמתינו ונמות לנגדך או אנא ד' הושיעה נא ואם לא למענינו למען שמך הגדול עשה חסד כי רגלינו הוגשו לנחושתי השפלות וידינו אסורות בכבלי בזיונות ואין לאל ידינו לעשות כוונים למלאכת שמים ובכל זאת עבדיך מוכים כל היום במטה אלקים אשר ביד נוגשי הלב האצים לאמר כלו מעשיכם ולא תגרעו מעבודתכם דבר אם יש את נפשכם לראות אור בהיר בשחקים ולכן אחת משתים תעשה עמנו או הצליחה נא או אסוף את רוחינו ואתה ד' תשמע השמים ובקול דממה דקה אתה דובר בלבם החשו החשו מידי היתה זאת לכם ולמען נסות אחכם עשיתי זאת ובי לא תמרודו אפוא זאת עשו חבו כמעט רגע עד יעבור זעם וסבלו עולכם ולצדקה יחשב לכם אחריתכם ישגא מאוד ואביא אתכם אלי על כנפי נשרים שמכם יהי' תאות נפש וזכרכם לברכה

יתרומם הצופה ויתנשא המשגיח על קטן כעל גדול על נקלה כעל נכבד אם מצא את לבבם נאמן שכרתו ברית אמונה עלי זבח הדת ואף גם זאת שבהצנע לכת הרימו את ימינם ונשבעו לחי עולמים לרדות ביצרם בפרך שילכו אחריו ויאחזו בו בציצית ראשו ויעלוהו על הר ההר הגאוה ועל גבעת ההתנשאות ויצוו עליו שישים ידי תחת ידיכם וישביעו אותו באלה ובשבועה כדברים האלה הנה אנחנו נצא במחנה העברים ונעבור חלוצים לפני אחינו בני ישראל ונלחמה מלחמות ד' ונקוה שנצליח ונעשה גדולות ומופלאות לעיני כל רואי ישמש ונירא מאוד פן יש בלבבך דבר בליעל שבתחבולות תפתה אותנו לאמר ידינו רמה ונתפאר בו לעשות לנו שם להרבות כבודינו או כבוד משפחתינו לכן חלינו פניך ונשביעך בשם ד' שלא תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך והגדנו היום שנדוע נדע שאין בידינו להפליא לעשות רק באלקים נעשה חיל הוא המלמד אותנו דעת לעמוד בקשרי הפוסקים הוא המורה ידינו להשליך אבני קלע הסברות הוא המראה לנו להחזיק בעדינו מגן הבקיאות לד' הכבוד התפארת וההוד וחלילה שניקח מחוט הגאות ועד שרוך נעל התרוממות לנו או למשפחתינו אשרינו אם זכינו להיות מכהני ד' ומשרתי אלקינו אשר ירימו את חלב המדע עם חזה הזמן להניף תנופה לפני ד' וזאת חלקינו מכל עמלינו אם זכינו להיות שלוחי דרחמנא לרומם בית התורה ולהגביה מגדל הלכות לחזק בריחי שערי הקירות ולהעמיד דלתות בית הספיקות ואחרי שהשבענוך בד' שיד על כס יה לא תהי' לנו למכשול ולפוקה ולאנשים כאלה ישלח ד' עזרו מקודש ויתן רוחו עליהם החלש יאמר גבור אני הקטן יהי' לאלוף והצעיר יפתח פיו בשער עמו

ועתה שפתחתי פי למלל מחסדיך ומגבורתיך ומטובותיך לגדל שמך בתוך קהל ועדה אבוא בזכות אבותי ה"ה אבי אדמ"ו הצדיק מו"ה מרדכי אפרים הנקרא בפי כל ר' פישל סופר בן הצדיק ר' זוסמאן סופר ז"ל ואמי מורתי הצדקת לאה בת החשוב וירא אלקים מכבד התורה כבוד ר' יהודה לאשברין ז"ל זכרונם לברכה ובזכות רבותי גאוני ארץ ומוסדי דור ה"ה הגאון בעל חת"ם סופר והגאון בעל שערי תורה והגאון בעל אמרי אש זכרונם לברכה ובזכות בני עניים אשר אכלו בלחמי חנם ולמדתי להם תורת ד' המה תלמידי נ"י לפניך מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וברוך שמו וברוב כריעות וברוב השתחויות אברך ממקור לבבי לשמחה במעונו ברוך אתה ד' למדני חקיך שהחייני וקימני והגיעני לזמן הזה אתן הודאה לך על העבר שהטבת עמדי זה הרבה שנים להוציא לאור ספרי פלס חיים ואומר שבח לאלף על אשר אתה מטיב עמי כהיום לדפוס ספרי מחנה חיים ואתפלל לחסדך על העתיד שתזכה אותי להפיץ מעינותי חוצה הן בחריפות והן באגדה כאשר הוא עם לבבי אמן ואמן: