מלחמת השם על יבמות לא.

ועוד והא דתנן בן תשע שנים ויום אחד וכו' ואוקימנא בגמרא תנאי היא ואנן כתנא דארבעה אחין נקיטין לחומרא והרי"ף ז"ל השמיט מלכתוב זה כמו שהשמיט מלכתוב אוקימתא דרב פפא בפרק ארבעה אחין כגון דנפלה הך דאינה חמות תחלה ומנהגו ז"ל לקצר: אמר הכותב קצרו של רבינו ז"ל ולא אריכותו של בעה"מ ז"ל שהרי יצא י"ח בקיצור זה שהרי כתב משנת ארבעה אחין והשמיט את זו וכתב דעשו ביאת בן תשע כמאמר בגדול אבל באוקמתא דרב פפא דד' אחין כגון דנפלה הך דאינה חמות ברישא אינו רשאי להאריך דההיא אוקמתא לר' יוחנן הוא דאמר ברישא אחיות איני יודע מי שנאן משום דלמיתה לא חייש אבל לדידן דקי"ל כסתם דכולה מתני' ואפילו ברישא וטעמא משום שמא ימות ואסור לבטל מצות יבמין כלומר גזירה דלמא מיבם ברישא ואתו לבטולי מצות יבום ופגע נמי באחות זקוקה למ"ד יש זיקא בסיפא נמי אפילו נפלה הך חמות תחלה השני אסור בשתיהן דלמא מיבם האי דאינו חתן תחלה ואדמיבם איהו מיית חתן ובטלה מצות יבמין ופגע נמי באחות זקוקה למ"ד יש זיקה דומיא דרישא ולעולם לא משכחת לה לרישא לאיסורא דלא תיקום נמי סיפא בההיא גונא ולא מצטריך פירוקיה דר"פ אלא לר' יוחנן דאמר איני יודע מי שנאן כדמפרש טעמיה משום דלא חיישינן למיתה ואנן ודאי לא דחינן רישא משום איני יודע דר"י וכן סיפא נמי לא מוקמינן כפירוקיה דכולה משום דלא חייש למיתה הוא ומשום דלא גזרה וסוגיין נמי בעלמא ר"מ לא חייש למיתה ור' יהודה ור"י ור"ש חיישי כדאיתא בגיטין ובעירובין ובמסכת סוכה נמי לפום מסקנא הכי משמע וכ"ש דאפילו לר"מ דבעלמא לא חייש הכא חייש ועוד דאיכא למיגזר נמי משום דלמא פגע באחות זקוקה דהא קי"ל יש זיקה ואפשר נמי דכי אמרינן ר' יוחנן למיתה לא חייש משום דמתניתין כר"מ כדאיתא בפרק כיצד ואשכחן בעלמא לר"מ דלא חייש למיתה ולא ס"ל לר"י אליבא דר"מ למיחש טפי הכא גבי יבום ואנן מיהא לא דחינן מתניתין וסוגיין דעלמא משום איני יודע מי שנאן הלכך הך דאחיות לא מיבעיא היכא דליכא צרות דאיכא למימר חליצה פסולה דשניה צריכה לחזר על כל האחין למאן דסבר הכי וממילא ראשונה אסורה אלא אפילו איכא צרות כגון הא דתניא חליץ לצרות נפטרו אחיות וכו' דאפשר דחליץ חד לצרה דשניה ותשתרי אידך ראשונה בין לחבריה בין לדידיה גופיה משום דהויא קרובת צרת חלוצתו שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה שחזרה להיתירה הראשון אפ"ה לא מתייבמת כלל משום גזירה שמא ייבם תחלה ופגע בזיקה ושמא ימות ואסור לבטל מצות יבמין וכן סיפא לעולם השני אסור בשתיהן כדכתבינן ובודאי שהיינו יכולין לומר דרישא בשאין להם צרות משום דחליצה פסולה צריכה לחזור וסיפא כאוקימתיה דרב פפא דנפלה שאינה חמות תחלה אלא כיון דבגמרא לא הוינן עליה דר"י כלל לומר ליה משום חליצה פסולה ש"מ מילתא דפשיטא היא גבייהו דאפי' בשיש להם צרות אינן מתייבמות כלל הלכך לא מתוקמא לך רישא אלא משום גזירה דשמא ייבם וכו' וה"ה לסיפא וכ"ש למ"ד אין חליצה צריכה לחזור דלא מתוקמא לך מתניתין אלא משום גזרה כדכתבינן: