מלחמת השם על פסחים י.

ועוד ומאי דכתבו רבוואתא ז"ל דאסרי בין בלישה בין בקטוף בין ביום ראשון בין בשאר ימים כרבנן כך נראה ומה שהביא הרי"ף ז"ל ראיה מדברי ר' יהושע בן לוי לאו ראיה היא דתרוצי הוא דמתרצי' למימריה דר' יהושע בן לוי ואפשר לתרוצי ולמימר דה"ק יומא קמא לא תלושו לי בדובשא כלל מכאן ואילך לושו לי בדובשא לחודיה שלא אסרו כו' אלא ע"י מים וכו': אמר הכותב השיב הרב ז"ל וכי לזו הוצרך ר' יהושע בן לוי לומר מכאן ואילך לושו לי אלא ע"י מים היא ובא ללמד שאין בה משום חמוץ כר"ע ועדיין דברי בעל המאור קרובים אלא שיש לו לרחקם ולסמוך דברי רבינו הגדול ז"ל שהרי הביאו בגמרא דברי ר' יהושע בן לוי ללמד שאין יוצאין ביום ראשון במצה עשירה כדברי ר"ע ואם בלא מים תיפוק ליה משום שכל שאינו בא לידי חימוץ אין יוצאין בו במצה וא"ת לשאר מינין נצרכה הא ליתא כדאיתמר לעיל בדריש לקיש דברים שאין אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כגון מצה עשירה אין חייבין על חימוצו כרת ואע"פ שיש במינו חמץ ומצה ואע"ג דאדחי הך סברא במסקנא לומר שיש שחייבין על חמוצו כרת ואין יוצאין בה משום שאינו קרוי מצה אבל אין לך דבר שאינו בא לידי חמוץ שיהיו יוצאין בו משום מצה דהא אתקוש ועוד דהא בעינן שימור דלישה ואפיה דכתיב ושמרתם את המצות יצאה זו שאינה צריכה שימור לפי שאינה באה לידי חימוץ ותניא לקמן ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לשוה מצה ולדברי הכל יצאה זו שאינה משתמרת כלל וכיוצא בה אמרו בירושלמי יכול יצאו ידי חובתן ברבוכה ת"ל ושמרתם את המצות מצה שצריכה שימור יצאה זו שאינה צריכה שימור הא למדנו למצה שנילושה בלא מים שאפילו היתה עניה אין יוצאין בה מעתה ר' יהושע בן לוי שהביאו דבריו ראיה לדברי ר"ע על כרחינו כשנלושה במים קאמר וא"ת שמא לא הוזכרו כאן דברי ר' יהושע בן לוי אלא משום דאמר מכאן ואילך לושי לי זו כבר אמרנו דמקרא מלא דבר הכתוב לילה הראשון חובה מכאן ואילך רשות וכיון שהיא בלא מים פשיטא ביום ראשון מי התירו ובשאר ימים מי אסרו ומה זו ראיה לדברי ר"ע אלא ש"מ כולן ע"י מים ויומא קמא לא תלושי לי ומשום מצה עשירה ומכאן ואילך מותר ותרוייהו אליבא דר"ע ומה שהשיב עוד דבמסקנא אסיקנא לריב"ל לעולם בחלבא וכעין תורא שרי וכמסקנא קי"ל בכולי תלמודא ובחלב מותר ללוש ולקטף בין ע"י מים בין שלא ע"י מים שלא נזכר בו שום איסור גם זה נראה קרוב והוא רחוק שכל שאר המשקין שוין בדבר אלא שדברו חכמים בהווה כמו שאמרו לענין מצה עשירה פרט לעיסה שנלושה ביין ושמן ודבש וה"ה לכל משקין אלא שדברו חכמים בהווה והכי תניא לה בירושלמי אין לשין את העיסה במשקין אבל מקטפין אמר ר"ע מעשה שהייתי עם ר"א ור' יהושע ולשתי עיסתן במשקין ותניא נמי בתוספתא אין לשין את העיסה בשאר משקין ואם לש יאפה מיד וכו' הא למדנו שכל שאר המשקין בכלל חוץ מן המים ותרי לישני דריב"ל כתב רבינו ז"ל לומר שמדברי שניהם נלמוד שהלכה כר"ע ונתקיימו פסקי הלכותיו כהוגן: