מלחמת השם על גיטין מו.

ועוד כתב בכתב ידו ואין עליו עדים כתב ה"ר אפרים ז"ל הא דאמר מרן לא מסתבר וכו' ודקאמר מרן ז"ל נמי דבחדא מינייהו סגיא א"כ מאי עדי מסירה כרתי דקאמר ר"א אף עדי מסירה כרתי מיבעיא ליה: אמר הכותב זו אינה קושיא שאילו אמר כן יש במשמע שאף עדי חתימה כרתי כלומר שאין הגט כורת עד שיהיו שם עדי חתימה ועדי מסירה לפיכך אמרו לר"א עדי מסירה כרתי ולכתחלה נמי צריך עדי מסירה שלא תהא צריכה לשמור גיטה לקיימו כמו שכתב רבינו עצמו ז"ל ולא שייך למימר אף עדי מסירה כרתי ובה"מ הקיפנו תשובות שאין בהם ממש שמה שהקשה מההיא דשני שטרות היוצאים ביום אחד פלוגתא דרב ושמואל בכתובות בפ' מי שהיה נשוי דאוקימנא רב כר"מ ושמואל כר"א ואמר דאם איתא דר"א ס"ל עדי חתימה נמי כרתי על מה פליג שמואל עליה דרב ומאי טעמיה אינה קושיא למי שיודע לפרש דרב סבר כר"מ דאמר עדי חתימה כרתי ואלו שניהם נחתמו ביום אחד דשניהם זוכין כאחד דבמקום שאין כותבין שעות מדגלו דעתייהו דאין מקפידין על הקודם לחבירו ואפי' זה נכתב שחרית וזה מנחה אין זה זוכר מזה שא"ת כתב ומסר לראשון ושוב אינו יכול לחזור בו ולא לכתוב לשני דינא דחלוקה שכיחא טפי לר"מ דלא עביד איניש למעבד הכי כלל דכיון שכתב ומסר הלה מפרסם זכותו והיאך חוזר וכותב לשני הלכך ליכא למעבד שודא לר"מ ושמואל כר"א דאמר אפי' אין עליו עדים אלא שנתנו בפני עדים כשר והכא י"ל האחד חביב עליו יותר וקדם ומסרו לו ואת השני הטעה הא למדת שאין עדי חתימה כורתין בו באותו יום ואינן כורתין אלא מסוף היום ואילך שאין מקפידין לכתוב שעות המוכיח בחתימה והוא הכורת בו בלא מסירה ולפיכך צריכין לעדי מסירה להיות כורתין בו ביום שבמסירה אדם קונה לשעות וה"ל כאילו נכתב זה בסוף היום וזה נמסר תחלה לכתיבה שלו הלכך דינא דשודא שכיחא טפי וא"ת כיון דלא צריך לעדי מסירה במקום שיש עדי חתימה דלמא בלא עדי מסירה מסר. לענין דיני ממונות מסירת בעל דין כמאה עדים. ועוד היינו שודא דאמרי' הכי הוה לפי שרצה לזכות את הראשון ואת השני הטעה שהרי אפי' במסירה אפשר שמסר בבת אחת ושניהם זוכין כאחד ואפ"ה אומרין בזה אחר זה הוה מעשה ועבדינן שודא ומאי דאמרי' בפירקין בסמוך דאי ר"א כיון דאמר עדי מסירה כרתי הא לא ידעי בהי מינייהו מגרשה משום דקס"ד דכי היכא דר"מ בעי חתימה לשמה משום דעדי חתימה כרתי ה"נ בעי ר"א נתינה לשמה מפני שעדי מסירה כרתי הלכך לדידיה הא דכתב רחמנא לה לשמה לאו אוכתב בלחוד קאי דהוא כתיבת הגט שאין כריתות הגט בכתיבה זו אלא אף בעדי מסירה אלא אוכתב ונתן קאי וכשם שצריך כתיבה לשמה לר"א אפי' כשיש שם עדי חתימה משום דליכא למימר וכתב אחתימת עדים בלחוד קאי שהרי פעמים שאין העדים חותמין על הגט כך צריך נתינה לשמה מפני שפעמים שהוא נמסר בעדי מסירה וצריך שיהא כריתות לשמה הלכך אפי' יש שם עדי חתימה נמי דהאי לה לשמה אוכתב ונתן בידה קאי. ומתשובה שהשיב אביי אתה למד דאמרי' אימר דבעי ר"א כתיבה לשמה נתינה לשמה מי בעי אפי' ליכא עדי חתימה אלמא לר' ירמיה מסירה ככתיבה וצריכה לשמה אפי' יש שם עדי חתימה והיינו דמקשינן ומפרקינן בפ"ק אי ר"א חתימה לא בעי דהא כי יהיב לה בפני שנים יהיב לה והוו להו עדי מסירה וכרתי ומסקי' כי לא בעי ר"א חתימה לשמה היכא דליכא עדים כלל היכא דאיכא עדים בעי דאמר ר' אבא וכו' והכא נמי משעת כתיבתו נפסל חיישינן דלמא מסר לה בלא עדי מסירה דעדי חתימה נמי כרתי וחתימה זו דהיא שלא לשמה אינה כורתת: עוד אשוב להשיב על דברי החולקים על רבינו הגדול ז"ל בזה שמה שפי' רבינו [אפרים] תלמידו ז"ל דהיכא דהוציא גט ונתקיים בחותמיו סבר ר"א כיון דמעיקרא צריך עדי מסירה מימר אמרי' דמידע ידע הא מלתא ובעדי מסירה מטא לידיה אינו נכון שאין כל עם הארץ יודע כן ואין לסמוך על חתימת העדים שהרי כן כותבין גט לאיש ואע"פ שאין אשתו עמו וכל דמגרש לאו בבי דינא מגרש כדאמרי' בפ"ק דמציעא ועוד אם בא הבעל וערער היכי לא משגחינן ביה. משום לשמה דהוא מלתא דספרי וסהדי וסתם ספרי דיינא מיגמר גמירי חששו במדינת הים. משום חששא זו דסתם אינשי לא גמירי לא חיישינן ואפי' בא הבעל וערער לא משגחינן ביה אתמהא. ועוד א"כ אפי' גט שאין עליו עדים ואין אנו יודעים אם מסרו לה בפני עדים אם יש עדים שראו אותו בידו של בעל דליכא למימר איהי זייפתיה ליכשר דודאי בעל מסר לה ומידע ידיע דצריך עדי מסירה ובעדים אמטייה לידה ואצ"ל כתוב בכתב ידו ואין עליו עדים שאע"פ שאין עדי מסירה באין לפנינו כשר ותינשא ולמה צריך עדי חתימה ומסתברא נמי מדאמרי' הלכה כר"א בגיטין אבל לא בשטרות ש"מ עדי חתימה כרתי בין בגיטין בין בשטרות אלא שאין עדי מסירה כורתין בשטרות משום דבעינן למען יעמדו ימים רבים א"נ דלא גבי ממשועבדין דל"ל קלא אלא אי ס"ד אין עדי חתימה כלום בגיטין היאך הוכשרו בשטרות והלא כאן וכאן ספר כתיב ועוד היכי לא משתמיט תנא ותני יש עליו עדים ולא נתנו לה בפני עדים ר"א מכשיר וחכמים פוסלין ועוד דמתני' דיקא דקתני ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר ואע"פ שאין שם עדי מסירה ולא חלק ר"א אלא שאמר אע"פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר משמע שאילו לא נתנו לה בפני עדים אית ליה ג' גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר דאי לא ליתני ר"א אומר אם נתנו לה בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדים ואם לאו פסול והולד ממזר ותנן נמי כתבו עדים בראש הדף מן הצד או מאחוריו בגט פשוט פסול ודאי לר"א נתנו לה בפני עדים כשר דהא לאו מזוייף מתוכו הוא ולא אתי [למיסמך] עליה ודמי לשני גיטין פסולין דמכשר בהו ר"א בעדי מסירה כיון דפסולו ניכר מתוכו ולא אתיא למשריא בהאי גיטא וכן סיפא הקיף ראשו של זה בצד ראשו או בצד סופו כולה בעדי מסירה לר"א כשר וא"צ לפנים א"כ היאך שנינו פסול נימא תנן סתמא דלא כר"א וה"ל נמי מחלוקת ואח"כ סתם דהלכתא כסתם ור' ירמיה דמהדר אסתמי דלא כר"א לימא מהני אלא ודאי מתני' בעדי חתימה וקתני דפסולין לד"ה שאילו רצה ומסר לה בפני עדים כבר שנינו שר"א מכשיר. ועוד ראיה לדברי רבינו דאשכחן לשמואל דסבר עדיו בחותמיו זכין לו בפ"ק דמניעא אלמא עדי חתימה כרתי ושמעינן ליה הכא דאמר הלכתא כר"א אף בשטרות אלמא עדי מסירה כרתי אלא שמע מינה לר"א עדי חתימה כרתי כדברי רבינו הגדול ז"ל ותו לא מידי:

סליקא מסכת גיטין: