מקדש מלך על ספר הזהר ג:סד

מגו מייא אפיק לון פשטו שהעולם היתה מים וכתיב יקוו המים ותראה היבש': ומ"ש ועביד רקיע וכו' הוא הרקיע שבין מים העליונים למים תחתונים: וסוד הענין שמים העליונים הם החסדים מ"ד. ומים תחתונים הם הגבו' מ"ן. ורקיע היא היסוד שמבדיל בין מים למים: ועלייהו אתקין וסדר עילאי קדישי מגו טפי טפי. פי' שהמלאכים ונשמות הצדיקים שהם עילאי קדישי כולם נתקנו מאותם הטפות של מים העליונים ומים התחתונים שהם חו"ג:

ברוחא דאתגזרת כבוסיטא פי' בכח המ' שנק' רה"ק: ואית תהומא עילאה ותהומ' תתאה הם בריאה ועשייה: מתננא דמדבחא. פי' שהוא נגד מ' דאצילית: מדבחא עילאה: פי' בינה. ואינון קרבין להכא. פי' ליהנות מהמ. ועשן זה הוא עשן הקרבנות דסליק בלילה ועקים לצד צפון כדי ליהנות ממנו החיצונים ולכן אמר וכולהו מתהניין מתננא דמדבחא: ותננא אחרא סליק היינו של יום דסליק באורח מישר ואין לחיצונים הנאה ממנו. וז"ש והא אוקימנא לכל חד וחד:

ה"ג הא איתמר דמדבחא סלקא ול"ג והא ור"ל רעותא דכולא וכו' דהיינו רצון שעולה למעלה שהוא נחת רוח לזעיר הנק' מלכא קדישא: הא איתמר דמדבחא סלקא דהיינו ע"י הקרבנות שבמזבח עולה נחת רוח הנז': וכד ישראל לא אשתכחו זכאין וכו'. מכאן נראה שבבית ראשון עצמו כד לא הוו זכאין או אין הקרבן כדקא יאות מצד המקריבו אז היה דמות כלב על המזבח. ומ"ש רז"ל דבבית ב' היה דמות כלב אבל בבית א' היה דמות ארי' שהוא אורי"אל מלתא דנהיגא על הרוב נקטו אבל אה"נ אפי' בבית א' לזמנין כדלא הוו זכאין וכו' היה דמות כלב: וסוד הענין של כלב ואריה עיין בפ' בראשית דף ו' ע"ב ומ"ש שם בשם הרח"ו: