מקדש מלך על ספר הזהר ג:תקכט

שלח ליה ויעש ה' וכו' פי' ה' אלהים הם א"וא לאדם ולאשתו הם ז"ון כתנות עור הוא העור של תפלין ורצועותיהם:

דרועא שמאלא דקב"ה פי' תפלין של יד הם מוח הגבורות ולכך הקשה א"כ אין בתפלין של ראש אלא חו"ב וחסדים כיון שמוח גבו' הוא בתפלין של יד ואנו עושים ד' בתפלין של ראש. וז"ש אי הכי לא אשתאר ברישא אלא תלת ואינון ד'.

אבל תרין רתיכין קדישין אינון פי' האמת הוא שד' רתיכין ברישא ומהארתם נעשים ד' מוחים בתפלין של יד והם תרין רתיכין.

דא אתקשר בלבא פי' שהמ' היא כנגד הלב דזעיר כמ"ש הרב וזעיר נקרא מוחא.

ותפלין ברשימא קדישא בדרועיה נלע"ד לפי שהמוחין דנוקבא הם מהמוחין דזעיר לכך קראם רשימא לפי שאינם מוחין ממש כמו של זעיר.

וד' מלאכים פי' כנגד תפלין של יד ושל ראש וציצית ומזוזה:

כד"א בחשב האפוד פי' שהוא לשון אומנות. כך ולחושבי שמו הוא לשון אומנות כדעת ר"ש:

דהכא אמר אלהינו פי' זעיר וכדמפרש.

בקולו של משה דייקא פי' זעיר ועיין בפ' ויקרא דף ז' ע"א

מפי הגבורה פי' מלכות

והכא אלהינו פי' זעיר:

כרסייא דמלכא פירוש מלכות דאצילות שהיא כסא לזעיר:

מזוזה אתקשר פי' מזוזה גי' אד"ני: